עִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה

אָמַר הַכָּתוּב, (במדבר כג) "לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בְּשֵׁם חֲזַ"ל, "לֹא יִשְׁכַּב בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ, עַד שֶׁהוּא אוֹכֵל וּמְחַבֵּל כָּל מַזִּיק הַבָּא לְטָרְפוֹ. כֵּיצַד? קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמַפְקִיד רוּחוֹ בְּיַד הַמָּקוֹם". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְכָתַב רַבֵּנוּ הָאֲרִיזַ"ל, כִּי בִקְרִיאַת שְׁמַע יֵשׁ כַּוָּנָה לְתִקּוּן וּלְכַפֵּר עַל עֲוֹן הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה אֲשֶׁר הוּא חָמוּר מְאֹד וּמוֹנֵעַ עֲלִיַּת הַנְּשָׁמָה בַּלַּיְלָה לַאֲדוֹנֶיהָ. וְעַל יְדֵי כַוָּנָה זוֹ נִתְקַן הָאָדָם מְאֹד מְאֹד מִמַּה שֶּׁחָטָא. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ תִּקּוּן לְחֵטְא זֶה עַל יְדֵי תַעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים, כַּמְבֹאָר בְּשַׁעַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (נדפס להלן), הִנֵּה הַתִּקּוּן הַהוּא יוֹעִיל לְנַקּוֹת עֲוֹנוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַגֵּיהִנָּם וְשֶׁיִּמְחֲלוּ לוֹ עֲוֹנוֹתָיו אֵלּוּ, אֲבָל עֲדַיִן צָרִיךְ תִּקּוּן אַחֵר גָּדוֹל וְחָזָק מִמֶּנּוּ לְתַקֵּן וּלְהַחֲיוֹת אוֹתָם הַטִּפּוֹת בְּעַצְמָם שֶׁיָּצְאוּ לְבַטָּלָה וְנִכְנְסוּ בַּקְּלִפָּה וּלְהַחֲזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה.

וְדַע, שֶׁמִּי שֶׁעוֹבֵר שְׁאָר עֲבֵרוֹת, מִתְלַבְּשִׁים בּוֹ מַזִּיקִים וְנַעֲשִׂים קָטֵגוֹרִים עָלָיו. אֲבָל הַמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה, עָנְשׁוֹ גָּדוֹל לְאֵין קֵץ, כִּי מַמְשִׁיךְ אוֹתָהּ נְשָׁמָה מֵעוֹלַם הָעֶלְיוֹן וּמוֹצִיאָהּ אֶל קְלִפַּת נֹגַהּ, וְאָז מִתְחַבֵּר בָּהּ כֹּחַ מַזִּיק אֶחָד וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת גּוּף אֶחָד אֶל אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה. נִמְצָא, שֶׁהַמּוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה גּוֹרֵם שֶׁאוֹתָם טִפּוֹת שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעֲתִידוֹת לָצֵאת מִמֶּנּוּ בִּבְחִינַת בָּנִים, שֶׁיִּתְעָרְבוּ בַּטֻּמְאָה וְיִתְלַבְּשׁוּ בְּגוּפוֹת הַנַּעֲשׂוֹת מִצַּד הַנָּחָשׁ וְאֵשֶׁת זְנוּנִים שֶׁבַּקְּלִפָּה, וְהֶחֱזִיר הַקְּדֻשָּׁה אֶל הַטֻּמְאָה וְהַטּוֹב אֶל הָרָע. וּכְדֵי לְתַקֵּן עָוֹן זֶה צָרִיךְ שֶׁיָּמִית אוֹתָם הַגּוּפוֹת הַטְּמֵאוֹת הַמַּלְבִּישִׁים לְאוֹתָם הַנְּשָׁמוֹת, וְעַל יְדֵי כֵן אוֹתָם הַנְּשָׁמוֹת יִבְרְחוּ מִשָּׁם וְיַחְזְרוּ אֶל שָׁרְשָׁם שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, וְנִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ שְׁתֵּי כַוָּנוֹת, אַחַת לְהָמִית הַגּוּפוֹת הָהֵם, שֵׁנִית לְהַחֲזִיר הַנְּשָׁמוֹת הָהֵם אֶל הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁיֻּתְקְנוּ שָׁם וִיצֻיְּרוּ כִּשְׁאָר כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְאַחַר כָּךְ יָבוֹאוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּשְׁאָר כָּל הַנְּשָׁמוֹת.

גַּם יֵשׁ עָוֹן אַחֵר דּוֹמֶה לָזֶה, וְהוּא מִי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹהֶה עַד שֶׁיֵּצְאוּ כָּל הַטִּפּוֹת לְגַמְרֵי, וּמֵאוֹתָם שִׁיּוּרֵי הַטִּפּוֹת הַיּוֹצְאוֹת לְבַטָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לְהוֹלִיד, עִם כָּל זֶה נִבְרָאִים מֵהֶם גַּם כֵּן מַזִּיקִים וּמַשְׁחִיתִים רָעִים.

 

וְדַע, כִּי כְמוֹ שֶׁיּוֹצְאִין מַזִּיקִין אֵלּוּ מִן הָאִישׁ הַמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה בְּלֹא אִשָּׁה, כָּךְ הָאִשָּׁה בּוֹרְאָה מַזִּיקִין בְּלֹא אִישׁ. וְכָתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' בלק) עַל הַפָּסוּק "לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף" וּבִדְרוּשֵׁי חֲזַ"ל בְּעִנְיַן אוֹתָם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת שֶׁל מַזִּיקִין שֶׁהָאָדָם מֵמִית בְּכָל לַיְלָה עַל יְדֵי הַקְּרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, וְצָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁאוֹמֵר עַל מִטָּתוֹ לְתִקּוּן עָוֹן זֶה, וּלְהָמִית כָּל אוֹתָם הַגּוּפוֹת שֶׁל הַמַּזִּיקִין. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁגָּדוֹל כֹּחַ כַּוָּנָתוֹ עַד שֶׁיּוּכַל לְהָמִית בְּכָל לַיְלָה אֶלֶף וּמֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מֵהֶם, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁלֹּא יוּכַל לְהָמִית אֶלָּא דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּכְמִסְפַּר הַיָּמִים שֶׁחָטָא כָּךְ צָרִיךְ יָמִים אֲחֵרִים כְּנֶגְדָּם לְתַקֵּן עָוֹן זֶה.

 

זֶהוּ תֹּרֶף דִּבְרֵי הַקָּדוֹשׁ הָאֲרִ"י זַ"ל בְּסִפְרוֹ שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת (דרוש ז' מדרושי הלילה). וּמִי רָאָה כָּזֹאת מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה וְלֹא יֶחֱרַד עַל נַפְשׁוֹ הָעֲלוּבָה, וּמִי יוּכַל לוֹמַר נָקִי אֲנִי מֵעֲוֹן הַקֶּרִי, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בַּעֲלִילָה עַל בְּרִיּוֹתָיו, נָתַן בְּיָדָם הַיְּכֹלֶת לְתַקֵּן וּלְהָשִׁיב הַכֹּל עַל מְכוֹנוֹ עַל יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה. וְאִם זִלְזֵל אָדָם בְּתִקּוּנוֹ וְלֹא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, לֹא עַל ה' תְּלוּנוֹתָיו כִּי אִם עַל עַצְמוֹ שֶׁגָּרַם לְעַצְמוֹ סֵבֶל בַּל יְכֻפַּר.

 

וּכְבָר רָמְזוּ כָּל עִנְיָן זֶה חֲזַ"ל בַּתַּלְמוּד, אֲשֶׁר כַּיָּדוּעַ שֶׁכָּל סוֹדוֹת הַנְּשָׁמוֹת וְהָעוֹלָמוֹת רְמוּזִים בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים. וְאָמְרוּ שֶׁהַיָּשֵׁן לְלֹא קְרִיאַת שְׁמַע נֶחְשָׁב כְּיָשֵׁן עַל מִטַּת גּוֹיָה (ברכות ח.). וְכַוָּנָתָם, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַיָּשֵׁן עִם הַגּוֹיָה נַפְשָׁהּ קְשׁוּרָה בוֹ כְּכֶלֶב (סוטה ג:) וּלְאַחַר מוֹתוֹ יָבֹא בְּגִלְגּוּל כֶּלֶב (שער רוח הקודש תיקון כ), כֵּן הַיָּשֵׁן לְלֹא קְרִיאַת שְׁמַע, לְאַחַר מוֹתוֹ קְשׁוּרִים בּוֹ אוֹתָם הַטִּפּוֹת שֶׁהָפְכוּ לְמַזִּיקִין, וְטוֹרְדִים אוֹתוֹ בְּכַף הַקֶּלַע קָשֶׁה וּמַר בְּאָמְרָם אָבִינוּ אַתָּה, וְאֵין קֵץ לְסִבְלוֹ עַד שֶׁיָּמוּתוֹ אוֹתָם גּוּפִים.

וְעַל כֵּן, הַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ לוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה בְּכַוָּנָה מְרֻבָּה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁלֹּא זָכָה לָבֹא בְּסוֹד ה' וּלְכַוֵּן כַּוָּנוֹת יִחוּד הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, יִלְמַד כַּוָּנָה זוֹ שֶׁקַּל לְהָבִינָהּ. וְעַל כָּל פָּנִים יְכַוֵּן לְהָמִית כָּל אוֹתָם מַזִּיקִין וּלְהָשִׁיב כָּל הַנִּיצוֹצוֹת לְשָׁרְשָׁם בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ, וַה' הַטּוֹב "רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי", וְאַחַר כַּוָּנַת הָאָדָם הוֹלְכִים הַדְּבָרִים. וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר וְיָשִׁיב בָּנִים לִגְבוּלָם בְּסוֹד הַשֵּׁמוֹת "חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ (חב"ו) מִבִּטְנוֹ יֹרִישֶׁנּוּ אֵל", "בִּזְרוֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים" (בי"ט), אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

 

הלכות ק"ש שעל המיטה

 

א.  יש לדעת שעיקר התיקון שמועיל להרוג את המזיקים זה דוקא לפני חצות לילה, לכן ההולך לישון אחרי חצות לילה, אזי חצי שעה לפני חצות יגיד קריאת שמע בכוונה. וסמוך לשנתו יחזור שוב לקרוא ק"ש אולם בלי הכוונות.

ב.  קריאת שמע שעל המיטה נועדה הן לנשים והן לגברים (כה"ח סימן רל"ט סק"ג) וכן יחנך את בניו לקרוא ק"ש.

ג.  איסור גדול לישון כשבטנו ופניו כלפי מטה או לשכב על גבו ופניו למעלה (מ"ב סימן רל"ט סק"ו) אלא ישן על צידו, עד חצות לילה ישן על צד שמאל ואחרי חצות ישן על צד ימין (כה"ח סימן רל"ח סקי"א).

 

סֵדֶר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה

 

יגיד ל"שם יחוד" המובא בבן איש חי (פרשת פקודי שנה א') קודם כל ימליך עליו את ה' יתברך:

 

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה (זו"ן יאהדונהי), בדחילו ורחימו (יאההויהה), ורחימו ודחילו (יאההויהה), ליחדא שם י"ה )או"א) בו"ה (זו"ן), ביחודא שלים (יהוה אדני) בשם כל ישראל. הריני מקבל עלי אלהותו יתברך ואהבתו ויראתו, והריני ירא ממנו בגין דאיהו רב ושליט על כולא. וכולא קמיה כלא. והריני ממליכו על כל אבר ואבר וגיד וגיד, מרמ"ח אברים ושס"ה גידים של גופי ונפשי, רוחי ונשמתי מלכות גמורה ושלימה, והריני עבד לה' יתברך. והוא ברחמיו יזכני לעבדו בלבב שלם ונפש חפצה, אמן כן יהי רצון:

 

תכוין לקשר נפשך ולדבקה באהבת ישראל, ותמחול בלב ונפש לכל יהודי, כי זה שורש ויסוד ועיקר גדול לקבלת התפילות ולטהרת הנפש. ובשבת ידלג על המלים המוגדשות.

 

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי. בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל. וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וְחוֹלָאִים רָעִים: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. יְהֹוָה יאהדונהי צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

 

יאמר בקשה זו לפני ק"ש, ויכוין בכל ליבו לכל מה שמוציא מפיו, ולא יהיה כציפור המצפצץ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ, וְלֹא בִּינַת אָדָם לָנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים צֵרוּפֵי שְׁמוֹתֶיךָ הַקְדוֹשִׁים וְכַוָּנַת כָּל קְרִיאַת שְׁמַע כְּפִי זְמַנָּהּ, וְכַוָּנַת כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת בְּכָל הַיִּחוּדִים וְזִוּוּגֵי מִדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הָרְאוּיוֹת לָבֹא עַל יְדֵיהֶם.

לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים קֹנֵה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵּי אָבוֹת, שֶׁתַּגְבִּיר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַפְּשׁוּטִים עָלֵינוּ אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְיִהְיֶה חָשׁוּב וּמְרוּצֶה לְפָנֶיךָ קְרִיאַת פָּרָשַׁת שְׁמַע, וּפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שַׁמֹעַ, וּפָרָשַׁת וַיֹּאמֶר, שֶׁאָנֹכִי אוֹמֵר עַתָּה טֶרֶם הַשֵּׁנָה, וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכָל צֵרוּפֵי שֵׁמוֹת הַקֹּדֶשּׁ הָעוֹלִים מִתּוֹכָם, וּבְכָל הַיִּחוּדִים וְזִוּוּגֵי מִדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָרְאוּיוֹת לָבֹא עַל יְדֵיהֶם, וּבְכֹחַ קְרִיאַת פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ יְתֻקָּן הַפְּגַם אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בַּעֲווֹנוֹתַי, וְאַל יִהְיוּ עֲווֹנוֹתֵינוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵנוּ לְבֵינְךָ, וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ תְּכוֹנֵן אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתְךָ וְאַהֲבָתְךָ וְתַקְשִׁיב אָזְנֶךָ לִדְבָרֵנוּ אֵלֶּה, וְאַל יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רַע, אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, וְתַעֲלֶה לְרָצוֹן כְּרֵיחַ נִיחֹחַ לְפָנֶיךָ, וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.

אזהרה: כָּל מַה שֶׁמופיע בּתוך סוֹגְרַיִם לֹא יֹאמַר בפה אֶלָא יְכַוֵּין בּמחשבהֹבלבד.

אמירת "לשם יחוד" לפני קריאת שמע:

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ (זו"ן יאהדונהי) בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ (יאההויהה) וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ (איההיוהה) לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה (או"א) בְּו"ה (זו"ן) בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְשָׁמוֹת הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שֹׁרֶשׁ נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה. וּמִכָּל פְּרָטֵי אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה, דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לִקְרוֹת פָּרָשִׁיּוֹת "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שַׁמֹעַ"  ו"ְוַיֹּאמֶר", שֶׁתִּקְנוּ לָנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְאָמְרָם עַל הַמִּטָּה קֹדֶם הַשֵּׁנָה. וְהִנְּנִי מְכַוֵּן בִּקְרִיאַת פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ לְדַעַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וּלְדַעַת רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וּלְדַעַת רַבֵּנוּ יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנַזִי זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי צוּרִי וְגֹאֲלִי.

אם ישן אחר חצות לילה, יאמר "ברוך המפיל" ללא שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בליבו. וכן מי שלא ישן ועושה תיקון זה לפני חצות כדי להועיל לנפשו יאמר ברכת זו ללא שם ומלכות. ויש שתמיד אומרים ללא שם ומלכות (בא"ח, פקודי).

ברכת המפיל השינה היא אחד מהחסדים הגדולים שהקב"ה עשה עם האדם. וכשם שצריך האדם לבטוח בקב"ה שיחזיר לו בבוקר נשמתו, כן צריך שיבטח בקב"ה שיעזרהו שיהיה יכול לישון ולהחליף כוח לעובדת השי"ת, ויכיר בזה חסד השם יתברך שעשה עמו, שמפיל חבלי שיני על עיניו.

בָּרוּךְ [אתה יְהֹוָה יאהדונהי אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם] הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפַּי וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְיִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר הַטּוֹב וְאַל יִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע וּמֵחֳלָאִים רָעִים. וְאַל יַבְהִילוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ [אַתָּה יְהֹוָה יאהדונהי] הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:

 

ברכת השכיבנו ליום חול:

הַשְׁכִּיבֵנוּ אָבִינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ מַלְכֵּנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ. וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ מַכַּת אוֹיֵב. דֶּבֶר. חֶרֶב. חוֹלִי. צָרָה. רָעָה. רָעָב. וְיָגוֹן. וּמַשְׁחִית. וּמַגֵּפָה. שְׁבוֹר וְהָסֵר הַשָּׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:ּכִי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה מִכָּל דָּבָר רָע וּמִפַּחַד לָיְלָה:

לשבת:
הַשְׁכִּיבֵנוּ אָבִינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ מַלְכֵּנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ. וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ סֻכַּת רַחֲמִים וְשָׁלוֹם:

 

יאמר יהי רצון זה בכוונה לפני אמרית שמע ישראל:

 

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ סְגֻלַּת קְרִיאַת פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וּפָסוּק "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" הַמְחֻבָּר עִמּוֹ שֶׁאֶקְרָאֵם לְפָנֶיךָ, שֶׁיֵּרֵד שֶׁפַע גָּדוֹל לְכָל שֵׁמוֹת וּסְפִירוֹת וּפַרְצוּפֵי הַקֹּדֶשׁ הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי כַוָּנוֹת פְּסוּקִים אֵלֶּה, וְיִתְיַחֲדוּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵיהּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים, וְיִמָּשֵׁךְ מִיסוֹד דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵיהּ רִבּוּעַ הַוַיָ"ה פְּשׁוּטָה וְרִבּוּעַ  בֶּ"ן לְכוֹנֵן וּלְתַקֵּן אֶת הַכְּלִי דְּמַיִן נוּקְבִין שֶׁלָּהּ. וְיִמָּשֵׁךְ שֶׁפַע וְהֶאָרָה גְדוֹלָה מֵהָרִי"וּ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שָׁלֹשׁ הַוַיוֹ"ת דְּיוּדִין (יו"ד ה"י וי"ו ה"י. יו"ד ה"י וי"ו ה"י. יו"ד ה"י וי"ו ה"י) שֶׁהֵם בְּגִימַטְרִיָּא "וְחֶרֶב", לַעֲקֹר וּלְשַׁבֵּר וּלְהַשְׁמִיד אֶת הַחֶרֶב הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַקְּלִפָּה הַחוֹתֵךְ וְקוֹצֵץ אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְיֵרֵד הֶאָרָה מֵהָרִי"וּ הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא רִבּוּעַ הַוַיָ"ה פָּשׁוּט (י', י"ה, יה"ו, יהו"ה) וְרִבּוּעַ בֶּ"ן (יו"ד, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה) לַהֲרֹג אֶת הַכֶּלֶב שֶׁהוּא בְּגִמַטְרִיָּא בֶּ"ן שֶׁכְּנֶגֶד יְסוֹד דִּשְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, וּלְהוֹרִיד הֶאָרָה גְדוֹלָה מֵהָרִי"וּ הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַגּוּפִים הַטְּמֵאִים שֶׁל הַקְּלִפּוֹת וְהַמַּשְׁחִיתִים, יַלְדֵי פֶשַׁע, זֶרַע שֶׁקֶר, אֲשֶׁר בַּחֲטֹאתֵינוּ בָּנִים גִּדַּלְנוּ וְרוֹמַמְנוּ, גְּבוּל הָרִשְׁעָה שֶׁנַּעֲשׂוּ גוּפִים לְנִיצוֹצוֹת הַקֹּדֶשׁ, הֵן בְּהַשְׁחִית זַרְעֵנוּ אַרְצָה, הֵן בַּאֲשֶׁר לֹא שָׁהִינוּ עַל הַבֶּטֶן. אָנָּא יְהֹוָה, חֲגֹר חַרְבְּךָ וּכְאַרְיֵה תִּשְׁאַג לְעֻמָּתָם וְתוֹצִיא בִּלְעָם מִפִּיהֶם, וְהָשֵׂג תַּשִׂיג וְהָצֵל תַּצִּיל, וְאַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְהַגּוּפוֹת הָהֵם תִּזְּרֵם וְרוּחַ תִּשָׂאֵם וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ. "יִהְיוּ כְּמוֹץ לִפְנֵי רוּחַ, וּמַלְאַךְ יְהֹוָה דּוֹחֶה". וְכָל הַטִּפּוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת וְנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּהֶם, יַעֲלוּ עִם נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי בְּתוֹךְ יְסוֹד דִּשְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, לְהַעֲלוֹת שָׁם מַיִן נוּקְבִין וּלְהִתְעַבֵּר מֵהֶם וְלַהֲבִיאָם אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה.

וּבִסְגֻלַּת רָמַ"ח תֵּבוֹת שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁאֶקְרָא לפניך, יְתֻקְּנוּ רָמַ"ח אֵבְרֵי זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבֵהּ, וִיתֻקְּנוּ וְיֵעָשׂוּ רָמַ"ח אֵבָרִים לְכָל הַנְּשָׁמוֹת דְּכָל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה מִנִּשְׁמוֹת הַקֶּרִי וְהַשִּׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי וּמִכָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּעֲלוּ לְתוֹךְ אוֹת ם דְּ"לְעוֹלָם" שֶׁבְּתוֹךְ יְסוֹד דִּשְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.

יאמר את קריאת שמע ברתת וזיע, כי ככל שמרבה לכוין ככה הורג יותר את הקליפות שנבראו מעוון הקרי. וְעַל כָּל פָּנִים יְכַוֵּן לְהָמִית כָּל אוֹתָם מַזִּיקִין וּלְהָשִׁיב כָּל הַנִּיצוֹצוֹת לְשָׁרְשָׁם בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ.

צריך להבין לפחות פשט המילים שקורא בקריאת שמע:

"שמע" – פירושו קבלה, וגם פירושו הבנה, דהיינו שכשאומר "שמע ישראל" יכוין פירוש הפסוק "קבל והבן ישראל", כלומר, קבל דברים אלו והבינם, ומה הם דברים אלו? "ה' אלוקינו ה' אחד", כלומר, ה' הוא אלוקינו, וגם ה' הוא אחד.

וכשמזכיר שם הוי"ה, יכוין פירוש קריאתו – שהשם יתברך הוא "אדון הכל" ופירוש כתיבתו, שהשם יתברך "היה הווה ויהיה" וכשאומר תיבת "אלוקינו", יכוין שהשם יתברך הוא "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם".

במילת "אחד" יכוין באות אל"ף, יכוין שהשם יתברך הוא אחד, ובאות חי"ת, יכוין שהשם יתברך יחיד בשבעה רקיעים וכן בארץ.

ויאריך באות דל"ת ויכוין שהשם יתברך מושל בארבע רוחות העולם. ויכוין למסור עצמו על קדושת ה' ויקבל על עצמו ארבע מיתות בית דין:סקילה, שריפה, הרג, וחנק. והיודע לכוין יחשוב כזה:

סקילה      י   א  וליחדם ע"י  א   וע"י שם ע"ב  יוד הי ויו הי .
שריפה     ה  ד   וליחדם ע"י  ה  וע"י שם ס"ג  יוד הי ואו הי.
הרג         ו   נ   וליחדם ע"י   י   וע"י שם מ"ה יוד הא ואו הא.
חנק        ה   י    וליחדם ע"י  ה  וע"י שם ב"ן  יוד הה וו הה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל קבל והבן יְהֹוָה יאהדונהי אדון הכל היה הוה ויהיה אֱלֹהֵינוּ שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם יְהֹוָה יאהדונהי אדון הכל היה הוה ויהיה אֶחָֽד [א'- הוא יחיד, ח'- מושל בשבעה רקיעים ובארץ, ד'- ובארבע רוחות העולם].

ואומר בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

מִי שֶׁיָּכוֹל לְכַוֵּן כַּוָּנוֹת אֵלּוּ בַּהֲבָנָה וּבַמַּחֲשָׁבָה בִּלְבַד, תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, יַמְשִׁיךְ "וְאָהַבְתָּ".

יְכַוֵּן לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה גְדוֹלָה מִן הָרִי"וּ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא ג' ע"ב שֶׁבִּיסוֹד דְּאִמָּא (יו"ד ה"י וי"ו ה"י, יו"ד ה"י וי"ו ה"י, יו"ד ה"י וי"ו ה"י) שֶׁהֵם בְּגִי' חרב"ו, לְחַבְּרוֹ לִיסוֹד דְּנוּקְבָא, וְעַל יְדֵי זֶה יְכַוֵּן לַעֲקֹר וּלְשַׁבֵּר אֶת הַחֶרֶב הָעֶלְיוֹן דִּקְלִפָּה הַקּוֹצֵץ וְהַחוֹתֵךְ אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת.

גַּם יְכַוֵּן לְהוֹרִיד הֶאָרָה מֵרִי"וּ הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא רִבּוּעַ הַוַיָ"ה וְרִבּוּעַ בֶּ"ן שֶׁבִּיסוֹד דְּנוּקְבָא (י, י"ה, יה"ו, יהו"ה. יו"ד, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה) לַהֲרֹג אֶת הַכֶּלֶב דִּקְלִפָּה שֶׁכְּנֶגֶד יְסוֹד דְּנוּקְבָא דז"א.

גַּם יְכַוֵּן לְהוֹרִיד הֶאָרָה מִשְּׁתֵּי חֲרָבוֹת, עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן, (יו"ד ה"י וי"ו ה"י, יו"ד ה"י וי"ו ה"י, יו"ד ה"י וי"ו ה"י. י', י"ה, יה"ו, יהו"ה. יו"ד יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה) לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַגּוּפִים הַטְּמֵאִים שֶׁל הַקְּלִפּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לְבוּשִׁים אֶל הַנְּשָׁמוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל הַשִּׁכְבַת זֶרַע שֶׁלּוֹ וְשֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּלְהַעֲלוֹת הַטִּפּוֹת הָאֵלּוּ עִם נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֶל תּוֹךְ אוֹת ם שֶׁל תֵּיבַת "לְעוֹלָם" שֶׁהוּא הַכֶּלִי שֶׁבְּתוֹךְ הַיְסוֹד דְּנוּקְ' דִּזְעֵיר אַנְפִּין דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהַמְשִׁיכָם לִשְׁלֹשֶׁת כְּלֵי הַיְסוֹד דְּרָחֵל, (שי"ן דל"ת יו"ד. שד"י. ש, ש"ד, שד"י) וּבוֹ יִצְטַיְּרוּ בְּאַרְבָּעִים יוֹם דִּיצִירַת הַוָּלָד מִנְיַן ם שֶׁל "לְעוֹלָם".

 

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה יהדונהי אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָֽבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶֽךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָֽנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶֽךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹֽטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:

 

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָֽנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַֽהֲבָה אֶת יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹֽהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶֽם: וְנָֽתַתִּי מְטַֽר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָֽסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹֽשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ: וְנָֽתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָֽׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָֽכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ: הִשָּֽׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַֽעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּֽחֲוִיתֶם לָהֶֽם: וְחָרָה אַף יְהֹוָה יאהדונהי בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִֽהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַֽאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהֹוָה יאהדונהי נֹתֵן לָכֶֽם: וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַֽל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטֽוֹטָפֹת בֵּין עֵֽינֵיכֶֽם: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ: לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָֽאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה יאהדונהי לַֽאֲבֹֽתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָֽרֶץ:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה יאהדונהי אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹֽרֹתָם וְנָֽתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵֽלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה יאהדונהי וַֽעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹֽא תָתוּרוּ אַֽחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַֽחֲרֵי עֵֽינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַֽחֲרֵיהֶֽם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַֽעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִֽהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵֽאלֹהֵיכֶֽם: אֲנִי יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹֽהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִֽהְיוֹת לָכֶם לֵֽאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹֽהֵיכֶֽם: (לא יאמר כאן "אמת" כבתפילה אלא ימשיך) יְהוָה יאהדונהי אֱלֹֽהֵיכֶֽם אֱמֶת.

יַעַלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד. יְרַנְנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם: רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם (ר"ת באר). וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם:

יאמר פסוק "הנה מטתו" ג' פעמים, כי יש בהם עשרים תיבות, ושלש פעמים יוצא ששים תיבות, והם סוד הששים גבורים עצמם הנזכרים בפסוקים עצמם.

 

הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה (ר"ת מה"ש) שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל: כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת: ג"פ

 

יְבָרְכְךָ יְהֹוָה יאהדונהי וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה יאהדונהי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה יאהדונהי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: ג"פ

וִיהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֶלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, שֶׁכָּל הַנְשָׁמוֹת וְנִצּוֹצֵי הַקְדֻשָׁה שֶׁבָּאִילָן הַטָּמֵא, יִפָּרְדוּ מִמֵּנּוּ וְיַעֲלוּ לַיְּסוֹד דְזְעֵיר אַנְפִּין, וּמִשָּׁם יִנָּתְנוּ לַיְּסוֹד דְּשְׁכִינְתָא קָדִישָׁא, וְהָאִילָן הַטָּמֵא הַהוּא תְּעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר, גוּדוּ אִילַנַא וּקְצִיצוּ עַנְפוֹהִי, וְכָל הַגּוּפִים הַטְמֵאִים שֶׁל הַקְּלִפּוֹת, שֶׁנֶּהֶרְגּוּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע הַזוֹ, לֹא תִּהְיֵה לָהֶם עוֹד תְּקוּמָה. וְכֻלָּם כָּרֶגַע יֹאבְדוּ וְיִהְיוּ כֻּלָּם פְּגָרִים מֵתִים לְבַל יִגְשׁוּ עוֹד אֶל אוֹתָן הַנְשָׁמוֹת הַקְדוֹשוֹת שֶׁיָצְאוּ מֵהֶם, וְלֹא יִתְאַחֲזוּ עוֹד בָּהֶם. וְיַנִּחוּם לַעֲלוֹת אֶל הַקְּדֻשָׁה, כַּמִשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן, מְנֻקּוֹת מִכָּל רָע.

אח"כ יאמר "יושב בסתר" עד "כי אתה ה' מחסי" לפי שיש עד "מחסי" ששים תיבות כנגד ששים אותיות שיש שבברכת כהנים, ועליהם נאמר "הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לב".

וטוב שיגיד לפני "יושב בסתר" פסוקים הללו כדי שיהיו ראשי תיבות של פסוקים אלו עם יוד של "יושב בסתר" גמטריא שם שד"י המציל מעוון הקרי.

אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך: שמרני כאישון בת עין, בצל כנפיך תסתירני: אני שכבתי ואישנה, הקיצותי כי ה' יסמכני: בידך אפקיד רוחי, פדית אותי, ה' אל אמת:

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָֽן (צבאו"ת): אֹמַר לַֽיהֹוָה מַחְסִי וּמְצֽוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּֽוֹ (מיכא"ל אגל"א גברי"אל, בשם שד"י יוה"ך כל"ך יהו"ה ה"ו): כִּי הוּא יַצִּֽילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּֽוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ (לי פלוני בן פלונית) וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹֽחֵרָה אֲמִתּֽוֹ (מטט"רון אמתי"אל בשם שד"י יוה"ך כל"ך יהו"ה): לֹֽא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָֽם (בתו"אל): מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָֽהֳרָֽיִם (והמי"אל צורי"אל): יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִֽימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּֽשׁ (סמ"אל): רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶֽה (מרי"אל): כִּֽי אַתָּה יְהֹוָה יאהדונהי מַחְסִי.

יעמוד ויאמר ודוי, ואם עשה איזה עון באותו היום יתחרט ויתודה עליו בלב נשבר ובדמעה ויקבל עליו שלא יעשהו עוד, ואם ככה הוא עושה אשריו ואשרי חלקו. וביום שאין אומרים בו תחנון ידלג עד אנא בכוח.

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ (זו"ן יאהדונהי) בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ (יאההויהה) וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ (איההיוהה) לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה (או"א) בְּו"ה (זו"ן) בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הנה אנוכי בא לקיים מצוות עשה של הודוי בעדי ובעד כל עמך ישראל החיים והמתים, כדכתיב איש או אישה אשר יעשו מכל חטאות האדם למעול מעל בהויה ואשמה הנפש ההיא והתודו את חטאתם אשר עשו.

אָנָּא יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ. וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ:     אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹפִי וְלָשׁוֹן הָרָע. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. יָעַצְנוּ עֵצוֹת רָעוֹת. כִּזַּבְנוּ. כָּעַסְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעֲתַעְנוּ. וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּֽי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ:

 

מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם. וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן, רוֹאֶה כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ. וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחוֹל לָנוּ אֶת כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִמְחוֹל וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ.

 

יכוין שהוא עומד בפני בית דין ונידון לפניהם ונתחיב בארבע מיתות בית דין, סקילה, שריפה, הרג, חנק, והוא מקבלם בספר פנים יפות. היכן שכתוב המילה " אַדֹנָי ", יאמר אדנות.

 

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁאִם חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ וּפָגַמְתִּי בְּאוֹת יוּ"ד שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַוַיָ"ה, וְגַם בִּטַּלְתִּי מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע הַתְּלוּיָה בָּהּ, וְגַם פָּגַמְתִּי בְאוֹת א' שֶׁל אַדֹנָי, וְנִתְחַיַּבְתִּי בְּדִינְךָ הַצֶּדֶק סְקִילָה אוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי סְקִילָה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא נֶחְשָׁב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ נִסְקַלְתִּי עַל יְדֵי אוֹת א' שֶׁל הַשֵּׁם אַדֹנָי בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. וְתָשׁוּב אוֹת ה' אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַוַיָ"ה שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת לְהִתְעוֹרֵר, וְתַעֲלֶה אֶל אוֹת ו' שֶׁל הַוַיָ"ה. וּשְׁנֵיהֶם יַעֲלוּ לְמַיִן נוּקְבִין אֶל אוֹתִיּוֹת י"ה, שֶׁהֵם אַבָּא וְאִמָּא, וְיִתְיַחֲדוּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים (ה הו יה). וְתָּשׁוּב וּתְיַחֵד שְׁלֹשָׁה אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל שְׁלֹשֶׁת שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים (יהוה אהיה אדני יא"א) וְשֵׁם קָדְשְׁךָ בְּמִלּוּי יוּדִין (יוד הי ויו הי) יָאִיר בִּרְצוֹנְךָ בְּעוֹלָם הָאֲצִילוּת וְאַל יְהִי מוֹנֵעַ:

 

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁאִם חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ וּפָגַמְתִּי בְּאוֹת ה' רִאשׁוֹנָה שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַוַיָ"ה וְגַם בִּטַּלְתִּי מִצְוַת הַנָּחַת תְּפִלִּין הַתְּלוּיָה בָּהּ, וְגַם פָּגַמְתִּי בְּאוֹת ד' שֶׁל אַדֹנָי, וְנִתְחַיַּבְתִּי בְּדִינְךָ הַצֶּדֶק שְׂרֵפָה אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּה, הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי שְׂרֵפָה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְהֵא נֶחְשָׁב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ נִשְׂרַפְתִּי עַל יְדֵי אוֹת ד' שֶׁל הַשֵּׁם אַדֹנָי בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. וְיָשׁוּבוּ וְיִתְיַחֲדוּ אותיות י"ה דְּהַוַיָ"ה, שֶׁהֵם אַבָּא וְאִמָּא, בְּיִחוּדָא שְׁלִים. וְתַעֲלֶה אוֹת ה' אַחֲרוֹנָה שֶׁל שֵׁם הַוַיָ"ה, שֶׁהִיא מַלְכוּת, אֶל אוֹת ו' דְּהַוַיָ"ה. וּשְׁנֵיהֶם יַעֲלוּ לְמַיִין נוּקְבִין לְאַבָּא וְאִמָּא. וְתָשׁוּב אוֹת ה' רִאשׁוֹנָה דְּהַוַיָ"ה, שֶׁהִיא אִמָּא, לְהִתְחַבֵּר עִם אוֹת ו' דְּהַוַיָ"ה (יה הו הו) וְתָּשׁוּב וּתְיַחֵד שְׁלֹשָׁה אוֹתִיּוֹת שְׁנִיּוֹת שֶׁל שְׁלֹשֶׁת שְׁמוֹתֶיךָ הַקְדוֹשִׁים (יהוה אהיה אדני הה"ד) וְשֶׁם קָדְשְׁךָ בְּמִלּוּי שְׁלֹשָׁה יוּדִין וְאַלֶף (יוד הי ואו הי) יָאִיר בִּרְצוֹנְךָ בְּעוֹלָם הַבְּרִיאָה וְאַל יְהִי מוֹנֵעַ:

 

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁאִם חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ וּפָגַמְתִּי בְּאוֹת ו' שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַוַיָ"ה, וְגַם בִּטַּלְתִּי מִצְוַת צִיצִית הַתְּלוּיָה בָּהּ, וְגַם פָּגַמְתִּי בְּאוֹת נ' שֶׁל שִׁמְךָ אַדֹנָי, וְנִתְחַיַּבְתִּי לְפָנֶיךָ בְּדִינְךָ הַצֶּדֶק הֶרֶג אוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ, הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי הֶרֶג. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא נֶחְשָׁב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ נֶהֱרַגְתִּי עַל יְדֵי אוֹת נ' שֶׁל אַדֹנָי בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְיָשׁוּבוּ וְיִתְחַבְּרוּ אותיות י"ה דְּהַוַיָ"ה, שֶׁהֵם אַבָּא וְאִמָּא, עִם אוֹת ו' דְּהַוַיָ"ה שֶׁהוּא זְעֵיר אַנְפִּין, לִהְיוֹת עָלָיו לְאוֹר מַקִּיף. וְאוֹת ו' דְּהַוַיָ"ה יָשׁוּב לְהִתְחַבֵּר עִם ה' אַחֲרוֹנָה דְּהַוַיָה שֶׁהִיא מַלְכוּת, לָתֵת לָהּ אֶת אוֹר הַמַּקִּיף (יהו וה). וְתָּשׁוּב וּתְיַחֵד שְׁלֹשָׁה אוֹתִיּוֹת שְׁלִישִׁיּוֹת שֶׁל שְׁלֹשֶׁת שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים (יהוה אהיה אדני, וי"נ) וְשֵׁם קָדְשְׁךָ בְּמִלּוּי אַלְפִין (יוד הא ואו הא) יָאִיר בִּרְצוֹנְךָ בְּעוֹלַם הַיְצִירָה וְאַל יְהִי מוֹנֵעַ:

 

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁאִם חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ וּפָגַמְתִּי בְּאוֹת ה' אַחֲרוֹנָה שֶׁבְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַוַיָ"ה, וְגַם בִּטַּלְתִּי מִצְוַת הַתְּפִלָּה הַתְּלוּיָה בָּהּ, וְגַם פָּגַמְתִּי בְּאוֹת י' שֶׁל אַדֹנָי, וְנִתְחַיַּבְתִּי בְּדִינְךָ הַצֶּדֶק חֶנֶק אוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי חֶנֶק. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְהֵא נֶחְשָׁב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ נֶחְנַקְתִּי עַל יְדֵי אוֹת י' שֶׁל אַדֹנָי בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. וְתָשׁוּב אוֹת ו' דְּהַוַיָ"ה לַעֲלוֹת וּלְהִתְחַבֵּר עִם אוֹת ה' רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַוַיָ"ה, שֶׁהִיא אִמָּא, וּשְׁנֵיהֶם יַעֲלוּ אֶל אוֹת י' דְּהַוַיָ"ה, שֶׁהוּא אַבָּא, וְאוֹת ה' אַחֲרוֹנָה דְּהַוַיָ"ה, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת תַּעֲלֶה עִמָּהֶם, (ו"ה וה"י הוה"י). וְתָשׁוּב וּתְיַחֵד שְׁלֹשָׁה אוֹתִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, (יהוה אהיה אדני, הה"י) וְשֵׁם קָדְשְׁךָ בְּמִלּוּי הֵהִי"ן (יוד הה וו הה) יָאִיר בִּרְצוֹנְךָ בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה וְאַל יְהִי מוֹנֵעַ:

 

וְעַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שֶׁנֶּחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָטְלוּ אַרְבַּע מִתוֹת בֵּית דִּין. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא נֶחְשָׁב לְפָנֶיךָ קַבָּלָה זוֹ וּמְסִירָה זוֹ שֶׁקִּבַּלְתִּי וּמָסַרְתִּי אֶת עֲצְמִי לְקַבֵּל אַרְבַּע מִתוֹת בֵּית דִּין, כְּאִלּוּ נַעֲשׂוּ בִּי בְּפֹעַל בְּבֵית הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי וּלְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בָּהֶם: (יְאֶאֲהָהְדֹוֹיֶנָהְהְיְ) וּבְכֵן בְּכֹחַ סְגֻלַּת אֲמִירַת הַוִּדּוּי הַזֶּה, יַחְזְרוּ לָרֶדֶת וּלְהִתְגַּלּוֹת הַחֲסָדִים הַמְגֻלִּים שֶׁעָלוּ וְנִתְכַּסּוּ מֵחֲמַת עֲוֹנוֹתַי, וְיִתְפָּרְדוּ הַקְּלִפּוֹת מִנַּפְשִׁי וְאַל יְעַכְּבוּ אוֹתָהּ מִלַּעֲלוֹת לְהֵרָאוֹת אֶת פָּנֶיךָ.

אֲחַר כָּךְ יֹאמַר אָנָּא בְּכֹחַ כּוּלוֹ בְּכָל לָיְלָה.

ליל א'  אָנָּא בְּכֹחַ. גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ. תַּתִּיר צְרוּרָה.              (אב"ג ית"ץ)

ליל ב'   קַבֵּל רִנַּת. עַמֶּךָ שַׂגְּבֵנוּ. טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.               (קר"ע שט"ן)

ליל ג'   נָא גִבּוֹר. דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ. כְּבָבַת שָׁמְרֵם.              (נג"ד יכ"ש)

ליל ד'  בָּרְכֵם טַהֲרֵם. רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ. תָּמִיד גָּמְלֵם.       (בט"ר צת"ג)

ליל ה'  חָסִין קָדוֹשׁ. בְּרוֹב טוּבְךָ. נַהֵל עֲדָתֶךָ.              (חק"ב טנ"ע)

ליל ו'  יָחִיד גֵּאֶה. לְעַמְּךָ פְּנֵה. זוֹכְרֵי קְדוּשָׁתֶךָ.             (יג"ל פז"ק)

ליל ז'  שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל. וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ. יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת.   (שק"ו צי"ת)

 

ויחזור להגיד הפסוק של אותו לילה ג' פעמים ואח"כ יאמר בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

 

ויאמר: גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב: עָקֵב יָגוּד וְהוּא יְגוּדֶנּוּ גְּדוּד גָּד: (ג' פעמים)

אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ: לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה: לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה קִוִּיתִי: קִוִּיתִי יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ: קִוִּיתִי לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה: יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי: יְהֹוָה קִוִּיתִי לִישׁוּעָתְךָ:

אַתָּה סֵתֶר לִי (ר"ת סא"ל יכוין יאהדונהי) מִצַּר תִּצְרֵנִי רָנֵי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה: סֶלָה תְּסוֹבְבֵנִי פַּלֵּט רָנֵּי תִּצְרֵנִי מִצַּר לִי סֵתֶר אַתָּה: תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח: (ג' פעמים):

ובני דן חשים: (חשים בגימ' נחש).

אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן. כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: נפשי אויתך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרךָ.

באמירת פסוק זה יכוין להפקיד נפשך בעלותה למעלה ביד בוראך: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי (ר"ת בא"ר, במספר יאהלוההי"ם יאהדונה"י) פָּדִיתָה אוֹתִי יְהֹוָה (ר"ת פא"י גימ' יאהדונה"י) אֵל אֱמֶת".

יאמר: מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהַי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּכֹחַ סְגֻלַּת שֵׁם (פא"י) הַיּוֹצֵא מֵרָאשֵׁי תֵבוֹת פָּדִיתָה אוֹתִי יְהֹוָה, שֶׁתִּפְדֶּה אֶת בְּרִיתִי בְּרִית קֹדֶשׁ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת בְּכֹחַ סְגֻלַּת שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת אֵ"ל אֵ"ל אֵ"ל הָעוֹלִים כְּמִסְפַּר מָגֵן, וּבְכֹחַ סְגֻלַּת מָגֵן וְיֵרָאֶה וָרֹמַח, תַּהֲרֹג וּתְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְכַלֵּם אֶת כָּל הַגּוּפִים הַטְּמֵאִים שֶׁל הַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ עַל יָדִי. אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבְּתוֹכָן, וְתַחֲזִירֵם לַקְּדֻשָּׁה כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן מְנֻקּוֹת מִכָּל רַע, וְיָאִירוּ אוֹתִיּוֹת הַקֹּדֶשׁ הָעוֹלִים כְּמִסְפַּר אֵ"ל וְיִהְיוּ לִמְאוֹרוֹת אֶחָד וְעֶשְׂרִים שֵׁמוֹת אֶהְיֶ"ה הָעוֹלִים כְּמִסְפַּר אֱמֶת.

יְכַוֵּן בְּעֶשְׂרִים וְאֶחַד שְׁמוֹת אֶהְיֶ"ה, רק במחשבה וְלֹא יוֹצִיאֵם בַּפֶּה.

אהי"ה  אהי"ה  אהי"ה  אהי"ה   אהי"ה  אהי"ה  אהי"ה

אהי"ה  אהי"ה  אהי"ה  אהי"ה   אהי"ה  אהי"ה  אהי"ה

אהי"ה  אהי"ה  אהי"ה   אהי"ה   אהי"ה  אהי"ה  אהי"ה

 

אַחַר כָּךְ יְכַוֵּן בְּשֵׁם זֶה המנוקד בשווא: קְרְעְ שְׂטְן היוצא מפסוק "קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא", לִקְרֹעַ כֹּחַ הַשָּׂטָן שֶׁלֹּא יְטַמְּאֵהוּ בלילה בְּקֶרִי, חַס וְשָׁלוֹם.

אַחַר כָּךְ יְכַוֵּן במחשבה בְּשֵׁם אֵלוֹהַ גימ' מ"ב במספר אותיות דמ"ה דפשוט ומלא דמלא, כזה:

יְהֹוָה

יו'ד ה'א וא'ו ה'א

יו'ד וא'ו דל'ת ה'א אל'ף וא'ו אל'ף וא'ו ה'א אל'ף

וְיֹאמַר אח"כ:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּפְרֹס כְּנָפֶיךָ עַל נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי, בַּעֲלוֹתָם לְהֵרָאוֹת אֶת פָּנֶיךָ, לְהַעֲלוֹתָם וּלְהַסְתִּירָם וּלְהַעֲלִימָם מִן הַחִיצוֹנִים בְּשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ שֵׁם אֵלוֹהַ, וְיָאִיר שֵׁם זֶה בְּכָל צֵרוּפָיו וּמִלּוּאָיו וּמִסְפָּרָיו. וְיַעֲלוּ נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי, אֶל יְסוֹד דִּשְׁכִינְתָא קַדִּישָׁא נוּקְבָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, לְעוֹרֵר שָׁם מַיִן נוּקְבִין וּלְקַבֵּל שָׁם מַיִם דְּכוּרִין, וְתֵעָשֶׂה בְּאֵר מַיִם נוֹבְעִים.

בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹסִיף ב' פְּסוּקִים אֵלּוּ: (ִיכַוֵּן שֶׁבְּכֹחַ פְּסוּקִים אֵלּוּ יַעֲלוּ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִקְּלִפַּת הַנָּחָשׁ אֶל הַיְסוֹד הַנִּקְרָא "חַי")

 ְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יְהֹוָה יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּם:   וּבְנֵי דָן חֻשִׁים:

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב.

ושֵם בַּת ָאשֵר שָׂרח: (ג' פעמים)

דוד מלך וישראל חי וקיים: (יב' פעם)

יאמר "נמואֵל" ט' פעם (שם זה המסוגל שלא יבוא לידי קרי).

אח"כ יאמר ב' פעמים פסוק זה שיש בו ששים אותיות ויכוין את השעה שרוצה לקום: "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר".

בשם ה' אלקי ישראל, מימיני מיכאל, ומשמאלי גבריאל, ומלפני אוריאל, ומאחורי רפאל, ועל ראשי שכינת אל: ג"פ