מעשה בעשיר אחד שהיה קמצן גדול, ומרוב קמצנותו גם אשה לא לקח, רק היה לו משרת כדי שיעשה לו כל צורכו, כגון לאפות ולכבס ולבשל וכן כיוצא בזה. וכל מה שדברו איתו חכמי המקום שחייב מן התורה לשאת אשה ולעשות צדקות, לא עלתה בידם מאומה. ולעת זקנתו, עלה בדעתו להתיישב בארץ ישראל כדי שיזכה להיקבר בארץ ישראל. לאחר שהחליט לעשות כן, מכר את כל רכושו, ובא הוא ומשרתו לירושלים העתיקה, ולקח דירה קטנה על יד בית החיים הישן של הצדיקים הראשונים בירושלים. והנה, לא עבר זמן, נפל העשיר למשכב, וכאשר הרגיש שכבר הוא עומד ללכת לעולמו, אמר למשרתו שיקנה לו תכריכין ומקום קבורה, ומכר את כל עושרו, וקנה בכסף הזה כמה אבנים טובות קטנות שהם יקרות מפנינים, ואמר למשרתו, שיעשה לו מרק מתרנגולת פטומה, וכן עשה, והיה העשיר הזה בולע את האבנים הטובות יחד עם המרק עד שנחנק ומת, ואף אחד לא ידע מכל זה מאומה מלבד משרתו. ולאחר שמת קבר אותו משרתו בקברו. ובליל שני לאחר מותו של העשיר, לקח משרתו מגריפה, והלך לחפור את קבר אדונו, כדי לקחת את האבנים הטובות שבקרבו, וכשבא לחפור, לפתע קול יצא מתוך הקבר ואמר, מה אתה עושה פה, ענה לו, אני מבקש את פלוני העשיר שמת, אמר לו המת מתוך הקבר, המת שאתה מחפש איננו כאן, ענה לו המשרת, איך כך אתה אומר, והרי אנוכי קברתיו כאן שלשום, אמר לו המת, נכון, אתה באמת קברת אותו כאן שלשום, אבל מהשמים לקחו אותו לקבר בחוץ לארץ במקום פלוני, אז שאל ממנו המשרת, ומי כבודו? אמר לו המת, אני רב פלוני מעיר פלונית והייתי עסקן ציבורי לשם שמים וזכיתי לאחר מותי להיקבר כאן בארץ ישראל במקום אדונך העשיר, ונתן לו את הכתובת המדויקת היכן שאדונו העשיר נמצא, וכן עשה המשרת והלך לשם ולקח את כל האבנים הטובות ונתעשר, ובא וישב בארץ ישראל, וסיפר לחכמי ירושלים שכך וכך הם פרטי המעשה. ראינו בזה מה העונש שנענשים הרשעים בחיבוט הקבר שאפילו שמתו בארץ ישראל, לא משאירים אותם בקבר ארץ ישראל, אלא יש ממונה במיוחד מקבר בחוץ לארץ שמתחלף איתם. וידוע שאפשר להינצל מחיבוט הקבר על ידי שיעשה סעודה רביעית. לכן: טוב ונכון שיעשה סעודה רביעית על הצד הטוב ביותר דהיינו: בפת, וקודם חצות הלילה, ועל ידי סעודה רביעית ודאי יהא ניצול מהעונש הזה של חיבוט הקבר אמן!!!

חסות:  אינסטלטור , פרקט , הדברה