סְגֻלָּה נֶגֶד מַחֲלָה: {{וְעוֹד אַחַת הַסְּגֻלוֹת שֶׁל אָדָם שֶׁשּׁוֹמֵר עַל עֵינָיו הִיא לְהַעֲבִיר מַחֲלוֹת מִמֶּנוּ וּמֵאַנְשֵׁי בֵיתוֹ כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים { תהלים פרק קיט } הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי. וּפֵרֵשׁ הָאִיבְּן עֶזְרָא שָּׁם כִּי חַיֵּי הָאָדָם יַאֲרִיכוּ אִם לֹא יֵלֵךְ אַחַר עֵינָיו עָכַּ"ל. וְלָכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ חֹלִי יְבַקְּשׁוּ מֵאָדָם קָרוֹב שֶׁיִּשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם בְּאֹפֶן מְיֻחָד וַיִּתְפַּלֵּל שֶׁהַזְּכוּת תַּעֲמֹד וְתוֹעִיל לָרְפוּאַת הַחוֹלֶה. וְיִרְאֶה יְשׁוּעוֹת. וְכֹל שֶׁכֵּן שֶׁהַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה כֵּן הַזְּכוּת גְּדוֹלָה יּוֹתֵר וְלָכֵן חָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל על מַּרְאוֹת שָּׁוְא שֶׁל נָשִׁים כְּדֵי שֶׁתּוֹעִיל הַזְּכוּת לִרְפוּאָה וּלְחָיַיִם אֲרֻכִּים לוֹ וְלִבְנֵי בֵיתוֹ. }}