שאלה:(24/01/2019)


תשובה:(הרב רביד נגר)

שלום וברכה.
באופן כללי צירוף אל הוא צירוף של רחמים, ישנן אותיות
של גבורה: "ש,ע,ט,נ,ז, ג, ץ" (וגם האותיות הסופיות)
יש אותיות של תפארת: "ב,ד,ק, ח,י,ה" ויש אותיות של
חסד ורחמים: "מ,ל,א,כ,ת ס,ו,פ,ר" ולכן בספר תורה
התיוג של אותיות שעטנז גץ הוא תיוג של כתר מלכות
התיוג של אותיות בדק חיה הוא תיוג של קו אחד ולכל
שאר האותיות של מלאכת סופר אין תיוג בכלל.

צירוף אותיות "אל" בשם זכרי משמעותו חסד ורחמים
רפאל, מיכאל, אוריאל וכו'. צירוף "אל" בשם נקבי עשוי
למשוך דינים. לכן גדולי ישראל נהגו להפוך "בת-אל"
לבתיה ושיראל לשירה וכו'. אבל אין איסור להשתמש
בשמות נקביים הנושאים צירוף "אל". כמו כן חשוב לציין
שיש גם שמות זכריים עם צירוף "אל" שעשויים למשוך
דין כגון: "דניאל". אולם, גם מי שנקרא כך, לא יחשוש
כיון שדניאל היה צדיק גדול וזכות הצדיק תגן בעדו.

לסיכום: לכתחילה כשרוצים לקרוא לבת בשם אני באופן
אישי לא הייתי ממליץ להשתמש בצירוף "אל" לא ענהאל
לא בתאל, לא שיראל, לא דניאלה, לא מיכאלה ולא אליה
אולם, בדיעבד מי שכבר נקראה כך, לא תחשוש כיון שמה
שקובע את מציאות חיינו והמקרים המזומנים לנו הם מעשינו
הטובים ולא אותיות השם. ורק במקרים ממש מורכבים כגון
שיש בעיות נפשיות קשות ו\או בעיות פיריון אפשר לשנות.

נ.ב - אותי לימדו שלא משנים שמות ולא משחקים עם שמות
כל זמן שמדובר בשם חיובי, אין צורך לחשוש ולשנות דבר
כמו כן ראוי שכל שינוי ייעשה ע"י תלמיד חכם גדול שבקיא
בסוד השמות. בשורות טובות והמון הצלחה.
...
  
  
  
...




שלח לחבר