שאלה:(13/06/2010)
קשה לי עם הלבד.... כולן מסביבי פורחות בחיי הזוגיות ורק לי אפילו חבר אין! כבר שנה לפחות אין לי חבר ולא בן זוג... ונהיה לי קשה עם זה מרגע לרגע! כולן מדברות על איך החבר שלך איך בעלך ורק ששואלים אותי אין לי מה להגיד.. אני בחיי הבדידות! זאתי ניכנסת להריון מחבר שלה וזאתי מיתחתנת ומביאה ילדים ורק אני כלום!!! יש המון "בלופים" מסביבי ורק לי אין אפילו חבר בטח שלא בעל. מתי גם אני אזכה להיתחתן? למה, לא מגיע לי? אני לא בן אדם?

תשובה:(הרב רביד נגר)

אין לי ספק שמגיע לך להתחתן, אבל נישואין זה לא דבר שבא ברגע אחד. מה שבא מהר נעלם מהר, למה את לא שואלת מדוע כל גבר שני מתגרש מאשתו ולהיפך? כדי לזכות להתחתן ולהישאר עם בן הזוג לנצח צריכים לעבוד על זה המון, להתפלל על זה המון, לעבוד על המידות ולהכיר בחור איכותי ולא בחור ברחוב או באינטרנט. כמו שלהוציא רישיון צריכים לעשות שיעורי נהיגה, כך כדי להתחתן צריך לעשות הרבה שיעורים על המידות (שיעורי נהיגה), אם לא נעבוד על המידות שלנו, על האיפוק שלנו, על הכעס והעצבים שלנו, על הציניות שלנו, על הקנאות שלנו, על הסובלנות שלנו, אם נבין מה פירוש המושג: "לא תחמוד", לא נחיה על פי הקנאה בחבר, בחברה. לכולם יש חברים אבל כולם הורסים לעצמם את הזוגיות כי הם מבזבזים את הרגש שלהם על קשרים מזדמנים לפני החתונה, אני בטוח שגם לך יצא להכיר בחורים שהשאירו לך מזכרות לא נעימות וגם היום עולות לך אסוציאציות ותמונות מהעבר שאת לא רוצה להיזכר בהם, אין צורך לקנא בחברות, את רואה רק את החיוכים שיש על פני השטח אבל את כל הצער ועגמת הנפש שנילוו לקשרים של החברות שלך את לא רואה, את זה מסתירים, תמיד הדשא של השכן ירוק יותר, רק בגלל שמזבלים אותו יותר. כשיש יותר זבל, גודל יותר דשא תחשבי על זה.  תראי את הקטעים הבאים: "איפוק" , " משימה בלתי אפשרית" , "משחק של זמן"


שלח לחבר