שלח לחבר

בס"ד
רבנים.נט

ברוכים אתם בבואכם Incorrect URL

חדשות האתר:


פינת הנשים

שלח שאלה לרבנים

הוסף שאלה


הלכות בשמירת העיניים:
נוֹתֵן כֹּחוֹת

הלכות בשמירת הלשון:
לשון הרע על דברי תורה

גנבתי בתי מזוזות מהודרים , איך אפשר לכפר על זה?


שאלה:(07/12/2011)

שלום כבוד הרב... גנבתי בתי מזוזות מהודרים... ואני מצטערת על זה מעומק ליבי.. זה היה מזמן ואני לא זוכרת מאיפה גנבתי... איך אני יכולה לכפר על העבירה החמורה הזאת ואם יש דרך שאני יוכל להשתמש בהם כי באמת חבל עליהם ובמיוחד לרגל העובדה שאני לא זוכרת לאיזה חנות הם שייכים ונראה לי שחבל ואף אסור לזרוק דברים שכאלה אני מוכנה לתרום צדקה כמה שצריך לכל מקום... ולעשות מה שצריך העיקר שאני יכפר על העוון הזה!!!

תשובה:(הרב רביד נגר)

 אחותי היקרה, זה מה שתעשי כרגע ובע"ה אני מאמין שיכופר לך.

הקדמה: אם את כן יודעת מהיכן גנבת אותם , את חייבת להחזיר אותם לאותו מקום.
רק אם את באמת לא יודעת מהיכן גנבת אותם ואין באפשרותך להחזיר את הגניבה לבעליה , תעשי תשובה אמיתית (וידוי, חרטה, קבלה לעתיד) ותתרמי אותם לצדקה.

א) את בתי המזוזות תתרמי לעניים יראי שמים , או למקומות ציבוריים (כמו הכותל)
ב) את העלות של בתי המזוזות (תשאלי בערך מה שוויים) תתרמי לצדקה 
ג) תבקשי  שזכות הצדקה תעמוד לאדם שממנו גנבת את בתי המזוזות ותתכווני לכך
ד) תקבלי על עצמך לא לגנוב מאף אדם שום דבר (תשובת המשקל) 
ה) בשום פנים ואופן אל תשתמשי בהם בעצמך ! 
ו) תלמדי היטב את הלכות גניבה וגזילה (קישורים מצורפים לנוחיותך)
ז) תזהירי נשים אחרות לא לגנוב (תשובת המשקל)

אני מציע שתצפי בקטע הבא
ותביני עד כמה חמורה הגניבה 
ואיך עושים עליה תשובה.

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שבזכות  הקבלה שתקבלי  על עצמך , ה' יתברך יזכה אותך למחילה גמורה ולעולם לא תגנבי מאף אדם בעולם. תיקון נפלא לדבר עשוי להיות , לימוד של הלכות גניבה, אני מצרף שני קישורים ללימוד:

א) הלכות גניבה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
ב) הלכות גניבה - הרמב"ם

הלכות גניבה \ זכות הלימוד תעזור לתקן...
א) מן התורה אסור לאדם לגנוב מחבירו כסף או חפצים, אפילו אם שוויים אינו מגיע לשוה פרוטה. לא רק גניבת חפץ לצמיתות נחשבת גניבה, אלא גם מי שגונב על מנת להחזיר, שרוצה להשתמש זמן מסוים בחפץ של חבירו, ולאחר מכן להחזירו, אף מעשה זה נחשב גניבה (שו"ע חושן משפט סימן שנט')

ב) הנכנס לשופרסל או חנות לפיצוחים וטועם מכל מין ומין אם כוונתו באמת לקנות מותר לו לטעום תחילה כדי לדעת אם הוא טוב או לא אבל אם אין בכוונתו לקנות אלא מעמיד פנים כאילו ברצונו לקנות-הרי הוא עובר איסור גניבת דעת וגם איסור גזל בידו שאין המוכר מוחל אלא למי שרוצה לקנות באמת (
הבית היהודי חלק ד' סעיף כ')

ג) אסור לתלמידים להעתיק תשובות בבחינות מאחרים כדי שיקבלו תעודות טובות ואין זה רק איסור של גניבת דעת אלא גניבת ממון ממש כיון שכשירצה במשך הזמן לעבוד במקום עבודה יחשבו שיש לו תעודה טובה ועל סמך זה יקבלוהו לעבודה. (
איגרות משה)

ד. אסור להעביר לחברו כרטיס "חודשי חופשי" שלו מפני שחברת האוטובוסים אינה מרשה לעשות כן ויש בזה איסור גזלה (
ספר ואין למו מכשול חלק ה') וכן אסור להשתמש בכרטיס הנחות כזה או אחר אם אינו כרטיסו הפרטי. (לאשה מותר להשתמש בכרטיס של בעלה וכן לבני הבית אבל לאחרים אסור משום שאין זה כרטיסם האישי וזו גניבה)

ה) אם נוסע בכרטיס זול המיועד לבן גיל אחר הרי זה גזלן וצריך להשיב. אם נכנס למקום שדורשים עבור הכניסה תשלום ולא השגיחו בו ונכנס ללא תשלום חייב לשלם. השתמש בדבר שבעליו דורשים תשלום עבור השימוש כמו טלפון נסיעה באוטובוס כניסה לתערוכה .. ונכנס ללא הבחנת השומרים צריך לשחם אחר כך (
ממון ישראל פרק יט')

ו) אסור לרחוץ מכונית מהברז המשותף של הבניין ואם רוצה לעשות זאת עליו לבקש רשות כל הדיירים אלא אם כן יש לכל הדיירים מכוניות וכולם נוהגים לרחוץ מכוניתם מהברז המשותף (
ספר טובך יביעו)

דייר הרוצה לקטוף שושנים לחג השבועות מהגינה המשותפת של הבניין והשכנים מתנגדים בטענה שהפרחים הללו מיועדים לנוי הבניין ולא לשימוש פרטי של הדיירים הדין הוא כדלהלן:
> אם אפשר להשיג שושנים מהשוק אין לקטוף מהגינה
>כשאין להשיג שושנים במקום אחר מן היושר  שלא ניתן למחות באותו דייר לקטוף שושנים לפי חלקו בבניין.

ח) שני חברים שגרים יחד בפנימייה, ולאחד מהם יש רדיו, האם מותר לשכן להשתמש במכשיר של החבר ללא רשות מפורשת?  ברור שאם יש אפילו אחוז אחד שהחבר יתרעם על כך שלקחו את החפץ שלו ללא רשות, ודאי שלכל הדעות במקרה כזה אסור לשאול ממנו חפץ ללא רשות, שהרי איסור הגניבה הוא איסור מהתורה, וכל זמן שישנו ספק יש להחמיר.

> דעת הש"ך (חו"מ שנח', א'), הואיל וברור לגמרי שבעל החפץ מסכים, ואין לו אפשרות לבקש את רשותו, מותר להשתמש ללא רשות מפורשת. ולמעשה נוהגים להקל כדעת הש"ך, ומנהג חסידות להחמיר כשאפשר.
 
ט) אדם שהתבלבל ולקח בטעות חליפה שאינה שלו, וכששב לקחת את החליפה שלו לא מצא במקום שום חליפה, אסור לו להשתמש בחליפה שלקח בטעות, ודינה כדין אבידה שמצא, שאסור לו להשתמש בה, ועליו להכריז שמצא חליפה, וכמו כן יכריז שאבדה לו חליפה אחרת, אם בעל החליפה שנמצאת אצלו יבוא לקחתה מה טוב, ואם לא, לאחר שיעבור זמן שסביר שבעל החליפה התייאש ממנה, ירשום לעצמו את מחירה, ויוכל להשתמש בחליפה ואם יבוא המאבד, יחזיר לו את שוויה הכספי. וכן הדין לגבי תיקים שנתחלפו וכל כיוצא בזה (מילי דנזיקין עפ"י הצעת הר"מ פיינשטיין תשובה ט').

י) אבל ישנם מלבושים שבמקרה של התבלבלות כזו נהגו להשתמש בהם, כמו מעיל גשם או מטריה, שאם נתחלפו בטעות, מנהג העולם שבינתיים ישתמש כל אחד בשל חבירו. שאם לא ישתמשו בהם בינתיים, ייגרם לשניהם צער, כמו למשל במעילים או מטריות, שאם לא ישתמשו בהם בינתיים לא יוכלו ללכת בגשם.

יא) מותר לקחת בהשאלה טלית חבירו בלא ידיעתו כדי לקיים מצוות ציצית ובלבד שעושה זאת לא בקביעות  כל זה בתנאי שאין הטלית במקום סגור ולא מוציא אותה ממקומה ושיקפל אותה כמו שהיתה. אך אם יודע שהבעלים יקפיד אסור לו לקחת.
 
יב) רבים מקפידים שלא ישתמשו בתפילין שלהם ללא רשות ולכן רק בשעת הדחק (עובר זמן הנחת תפילין) ישתמש בתפילין ויבקש רשות למפרע.
 
יג) הנוטל ספר מארון הספרים בבית כנסת צריך להחזירו למקומו לאחר הלימוד ואם לא עושה כן הרי הוא גוזל זמן הזולת מצערו ומבטלו מתלמוד תורה שצריך לחפש הספר .
 
יד) אסור להוציא ספרים מבית הכנסת בלי רשות הגבאים, אף על פי שאין מי שילמד בהם בבית הכנסת. וראוי שהגבאים אכן ירשו לקחת ולהחזיר. (שו"ת איגרות משה)
 






.




שלח לחבר
מדורג 4 מתוך 5, דרגו 6

דווח על בעיה