שאלה:(08/01/2012)
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:(הרב רביד נגר)

אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה !


שלח לחבר