שלח לחבר

בס"ד
רבנים.נט

ברוכים אתם בבואכם

חדשות האתר:


פינת הנשים

שלח שאלה לרבנים

הוסף שאלה


הלכות בשמירת העיניים:
מִבְחָן גּוֹרָלִי

הלכות בשמירת הלשון:
כיצד לברר דבר פרטים על חבירו לתועלת

הרב איפה אפשר לקרוא את המכתב המרגש של רויטל?


שאלה:(20/02/2012)

רביד שלום , רציתי לשאול איפה אני יכולה לקרוא את המכתב של רויטל? שמעתי שהוא ממש מרגש והרבה בנות חזרו בתשובה בגללו , אני רוצה לקבל על עצמי להתחזק בצניעות ובשמירת נגיעה אבל כל פעם מחדש אני נופלת , חברה שלי אמרה לי שאם אני אקרא את המכתב המרגש של רויטל זה יעורר בי רגש ואולי זה מה שיעזור לי להתחזק , היא אמרה שהיא קראה אותו באורלנוער , הרב יכול לשלוח לי קישור למכתב או לקשר אותי אל המכתב הזה?

תשובה:(הרב רביד נגר)

אני מקווה שזה המכתב שחיפשת , הוא באמת מרגש מאוד , קריאה נעימה.

מכתבה המרגש של רויטל: להצלחת כלל ישראל אחיותי היקרות....
אני כותבת אליכן ברגעי האחרונים בשארית הכוחות שנותרו בי אני כותבת בדמעות ובדם ליבי השבור והממיוסר... כן, אני רויטל אברהם בת 19 עומדת לפני הסוף, צעירה אבל השערים בפני נסגרים... אני מרגישה כמו פרח יפה שסוגר את עליו... גם אני כמותכן חלמתי רבות על הילדים שיוולדו לי, על הבעל שאחיה איתו, המקצוע שאעסוק ועוד...  אבל אלוקים גזר אחרת והיום אני יודעת שאם הייתי חיה את חיי אחרת, זה לא היה קורה. נולדתי למשפחה דתית במרכז הארץ. מיום שעמדתי על דעתי ידעתי שאני ילדה יפה. מאז שהייתי ילדה בגן היית מאד מושכת תשומת לב בתווי פני המיוחדים, גדלתי בידיעה שנתברכתי ביופי נדיר, ואני לא מגזימה, מנת היופי שקיבלתי היא משהו יוצא דופן במיוחד. הורי החכמים ניסו לגמד בעיניי את עצם היותי יפה והשתדלו להמשיך בסדר חיים תקינים ובלי התייחסות מיוחדת, אבל אני שהייתי ילדה חכמה מאד גידלתי וטיפחתי את היופי הזה יותר ויותר. העידוד מצד החברה גרם לי להבין שביופי אפשר לקנות-חברות מעמד וכבוד... עשיתי את זה בכל דרך למדתי להבין שיופי כמו שלי צריך לנצל... דאגתי להיראות טוב יותר מידי טוב. אהבתי ללבוש בגדים צמודים שיבליטו את גופי, שערי הארוך המיוחד היה תמיד גורם להתפלאות רבה וכך כל פרט במראי החיצוני נמדד בתשומת לב רבה. נהנתי לחוש איך מבטי האנשים נדבקים בי לרגעים ארוכים... בעוונותי זה עשה לי טוב!
כשמורותי לתיכון קלטו את המצב וניסו לשנות היה כבר מאוחר, נמשכתי בחבלי קסם למעגל שנקרא "להראות להתבלט". זכורני מילותיה של מורתי-"רויטל קיבלת מתנה נדירה,יופי מיוחד, זה הניסיון שלך שימרי עליו מכל משמר יבוא יום וכל היופי הזה יינתן לאדם המתאים." הייתי מראה שהדברים חודרים לליבי אבל בעצם הם כלל לא נכנסו דרך אוזני. הייתי שיכורה מרדיפה אחרי עוד בגד בולט,
ועוד מראה שחצן שיסובב את כולם היום אני יודעת בוודאות שהכשלתי מאות ואולי אלפי אנשים בלבוש שלי... עשיתי זאת בהנאה אמיתית. האיתות הראשון היה בערב אחד עמדתי במטבח וטיגנתי חביתה שערי הארוך היה אסוף וקצותיו נגעו באש שמתחת למחבת בתוך שניות הפך שערי ללהבה של אש גדולה ואדמונית שערי היפה נשרף אבל אני ניצלתי זכורני איך שכבתי בבית חולים בוכה מהיסטריה מרוב צער על שערי השרוף ואבי יושב לצידי מנחם ומרגיע-"רויטל השם עשה לנו נס יכולת כולך להישרף אנא תביני זה לטובתך תשתני והכל מאחורינו". אבל אני לא שמעתי. הייתי אז בת 16 ותוך שנתיים גדל שערי והתייפה והמעשה האיתות נשכח מליבי לגמרי. תמיד הייתי אהובה בכיתה. אף פעם לא סבלתי מבדידות או כאב. כל מה שביקשתי ניתן לי מיד. כך עברתי את חיי.

בגיל 16 מטבע הדברים גדלתי והתייפיתי. לא יכולתי שלא להתאפר זה כבר הפך להיות חלק ממני באותה תקופה הסתבכתי קצת יותר לעומק
לא יכולה לפרט על זה קשה לי מאד אבל תבינו. שכחתי לספר הייתה לי סבתא צדיקה שהייתי קשורה אליה מאד היא מאד כאבה את המצב הרוחני שלי והייתה מנסה בכל דרך לחזק אותי היא הייתה נותנת לי כסף לקנות בגדים יותר צנועים אבל גם זה לא עזר תקופה קצרה אח"כ היא נפטרה כשהייתי בת 16 חצי היא נפטרה. בכיתי עליה נורא היא הייתה חלק מהעולם שלי ולא הבנתי איך העולם יכול להמשיך להתקיים בלעדיה. לאחר תקופה התאוששתי אני חייבת לציין שהמוות שלה גרם לי להתחזקות קלה אבל תוך כמה חודשים חזרתי למעשי ואף
הגברתי אותם ככל שהגיל התבגר כך נעשיתי יותר שחצנית ובולטת.
ובסוף הגיעה ההתראה השנייה.. באחד הלילות חלמתי על סבתא שלי היא ישבה על אבן ובכתה.. עמדתי לידה ושאלתי אותה סבתא למה את בוכה?!היא הצביעה על ראשה ולא אמרה מילה התעוררתי מזועזעת, ניסיתי להירגע והצלחתי. מעשה זה פרח מזכרוני עד מהרה כך גם האיתות השני עבר בלי התייחסות.
ואז זה הגיעה... אומנם בהדרגה אבל בעקביות. בהתחלה היו כאבי ראש סטנדרטיים אמא שלי אמרה שאני עייפה ולומדת קשה ושאקח לי מנוחה, אבל הלב שלי הרגיש אחרת. כעבור חודש לא יכולתי לעמוד מרוב כאבי ראש היה נראה לי שמשהו שם עומד  להתפוצץ לרסיסים. הדרך למרפאה הייתה מלאה חששות וכך גם הציפייה לתוצאות של הבדיקות המקיפות כשישבנו אמא ואני
בחדרו של הרופא, הפנים שלו אמרו הכל.. "כזאת בחורה יפה וכ"כ חולה" פרצתי בבכי וביקשתי הסברים. גם אמא בכתה היינו חסרותו אונים המציאות עלתה על כל דימיון... אני נושאת גידול ממאיר בראש, המוות הוא עיניין של זמן... אני לא זוכרת איך הגענו הביתה באותו יום, אני זוכרת רק הרבה דמעות כאב וחוסר אונים מוחלט. לפתע נזכרתי בחלום, בסבתא הבוכה ומצביעה על ראשה. אך אולי אם הייתי מתייחסת לאיתותים הכל היה נראה היום אחרת... אבל אני המשכתי במעשי בלי שום התייחסות... ביום המחרת הלכנו לבית החולים, בחלומות השחורים ביותר לא האמנתי שהטיפולים האלו כל כך כואבים
זה פשוט מוות הרגשתי ששורפם לי את העצמות את הדם ואת כל מה שיש לי מבפנים.

אלוקים הטוב... אתה טוב ואני לא שמעת לך אבא איך התעלמתי מרחמיך הרבים?! ההמשך עצוב וכואב נורא קשה לי לכתוב אותו... שערי היפה המדהים נשר. תוך מספר חודשים אני נותרתי קירחת, חיוורת וחלשה. כל רופא שטיפל בי ציין באוזני שיש לי יופי נדיר וזה צבט לי את הלב, השם נתן לי פיקדון יקר, יופי מיוחד ואני השתמשתי בו הפוך. במקום לשמור עליו הפקרתי אותו... אלוקים!!
אני היום אני בת 19 מיוסרת מהחיים, ימי ספורים המחלה גוברת עלי אני רואה את המוות קרוב, אני רוצה שכל מה שהתייסרתי יהיה כפרה על העוונות שלי. אתן, אחיות שלי אנא מכם הלב שלי שבור וקרוע תשמעו לדברי האחרונים שמרו על צניעותכם מכל משמר מה ישאר לנו אח"כ, מה, יש דין ויש דיין הוא רואה הכל ויודע הכל... והכל יבוא במשפט. אנא מכם, תתחזקנה בצניעות בכל הניסיונות וזה שווה את תחכו לאיתותים. אנא מכם בשבילי.

הכרית ספוגה בדמעותיי אני כותבת בשארית הכוח אלוקים, אני מבקשת תאמרנה שההתחזקות הזאת תהיה לרפואתי אני מתחננת, אני רוצה לחיות.
רויטל אברהם זה הכוח שלנו בנות ישראל.. הצניעות!!! כמה חשובה הצניעות!!
רויטל נפטרה כמה זמן אחר שכתבה את המכתב והצוואה שהשאירה הייתה לפרסם את המכתב שלה ברבים.. יהי זכרה ברוך... (לרפואת אברהם בן חוה)









שלח לחבר
מדורג 3 מתוך 5, דרגו 36