ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ב) שיום תשעה באב יחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שלא יהא אדם נוהג דין אבלות בשבת, אמרו חכמים שבסעודה זו (שהיא סעודה שלישית של שבת קודם תחילת התענית), אוכל אדם ושותה כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו.

ובדברי הפוסקים מצאנו בביאור דברי רבותינו שני פירושים, שיש אומרים שמה שאמרו רבותינו שאדם מעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו, אין הכוונה בזה שאסור להמנע ממאכלי בשר ושתיית יין ביום השבת, אלא שאם רוצה אדם לאכול בשר ויין בסעודה זו, רשאי לעשות כן, אבל בכל זאת ראוי להימנע מאכילת בשר ושתית יין וכדומה בסעודה מפסקת אף על פי שהיא חלה ביום שבת, וזאת מפני אסונינו הגדול בחורבן הבית.

ומכל מקום דעת רוב רבותינו הראשונים, שאין להמנע מאכילת בשר ושתיית יין ביום שבת אף בסעודה המפסקת, מפני כבוד השבת. ובספר שבלי הלקט (לרבינו צדקיה בן רבי אברהם הרופא שחי לפני כשמונה מאות שנה בעיר רומא שבאיטליה), הביא תשובת רבינו קלונימוס איש רומי שהשיב לרבי יקר, שאם חל תשעה באב ביום ראשון התירו הגאונים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, מפני כבוד שבת, ואין צריך לשנות שולחנו בשבת, ובלבד שיש לו לישב בדאבת נפש שלא לנהוג בשמחה.

וכן עיקר להלכה שבסעודה מפסקת שחלה ביום שבת, כמו בשנה זו (תשע"ב), אין להימנע מאכילת בשר וכדומה (וכן מותר לשיר זמירות שבת בסעודה זו מפני כבוד השבת). (נלקח מאתר הלכה יומית)