שאלה:
שלום רב! אני בחורה חילונית רווקה מאמינה, ומאוד מתחברת לשלום בית ואחווה. חברי האהוב מזה שנה ביקש ממני לטבול במקווה מדיי חודש. האם מותר לי לעשות זאת? אף על פי שרבים אמרו לי שזה אסור. חברי אמר לי שזה מותר. אני רוצה לשמור עימו על יחסים טובים של אהבה והערכה. האם עליי להסכים לכך? האם יש איסור? אני רוצה לכבד ולרצות אותו.

תשובה:
אחותי היקרה, לדעתי חבר שלך מנצל את התמימות שלך ואת חוסר הידע ההלכתי שלך, הוא כנראה לוקח בחשבון שאין לך מושג קלוש בהלכה היהודית וצר לי לאכזב אותך אבל לדעתי הוא מנסה לנצל אותך ולדאוג לאינטרסים שלו בכך שהוא מחפש למצוא לעצמו היתרים לטהר את השרץ.

מצד שני לימדוני רבותיי שעלי לדון כל יהודי לכף זכות ולכן אני דן את חבר שלך לכף זכות ואני מאוד מקווה שהוא באמת אמר לך את הדברים בתמימות ואינו מתכוון לנצל אותך ואת התמימות שלך וחוסר הידע שלך בנושא קדושה וטהרה.

תשאלי את חברך היקר, איזה רב התיר לו את הדבר? אסור לך לטבול במקווה ואין שום רב שהתיר את הדבר, יתכן מאוד חבר שלך אומר לך את זה כדי להתיר לעצמו לגעת בך באיסור, אם יש לך כבוד עצמי, תשמרי על גופך ואל תאפשרי לו לגעת בך , את יהודיה כשרה ואני בטוח שאת אוהבת את חבר שלך, אבל רק גויות מאפשרות לגברים לגעת בהן , יהודיות שומרות את עצמן עד אחרי החתונה , כפי שלימדונו אימותינו הקדושות וגם מי שנכשלה ולא זכתה לשמור את עצמה עד החתונה, אם הפסיקה עם החטא ועומדת באיפוקה , לדעת הרמב"ם האיפוק שלה נחשב לתשובה ומן השמים יזכו אותה לשוב. 

הרמב"ן שהיה אחרון המקובלים (כדברי האר"י) סובר שאין להתיר את הדבר בשום פנים ואופן "דהויא חומרא דאתיא לידי קולא" ואם יתירו את הדבר ייגרם נזק גדול וכבר התבטא על כך הרב אברהם יוסף שרב שמתיר לרווקות לטבול הרי הוא מעודד פריצות בעם ישראל, שכן מהיום והלאה יבואו הרווקות להתיר לעצמן להיכשל עם גברים ר"ל.

לסיכום: אסור בתכלית האיסור לרווקה לטבול במקווה כדי להיטהר לבן זוגה וכל מי שכותב שמותר או מפרסם היתר בדבר הרי שהוא פורץ גדר וגורם מכשול בעם ישראל וכבר הזהיר הנביא: "הסירו מכשול מדרך עמי" רחמנא ליצלן , ה' יחזירנו בתשובה אמן.

להלן תגובות נוספות שעניתי בנושא:
א) זה נכון שעדיף לטבול במקווה ולא להיכשל בכרת עם חבר שלי?
ב) מותר לגרושה לטבול במקווה? שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אם אני מדברת עם בן לא בתור חבר אלה בתור סתם ילד מהסניף זה עבירה?מותר? לכתוב לו הודעות חיבה ב-SMS או סתם לגלגל איתו שיחה בכיף? אתה יודע איך זה עובד בבני עקיבא נו...

תשובה:

בת מלך אמיתית לא יוצרת קשר עם גברים , חפיפניקית כן יוצרת , מתקשרת אליהם , צוחקת איתם , יוצאת איתם , מבלה איתם , עולה אליהם הבייתה , לא מקפידה על ייחוד ועל שמירת נגיעה , לא מתלבשת בצניעות , כותבת להם מכתבים , שולחת להם SMSים בשביל הכיף , ממש כמו אלה המסורתיים שגם ככה לא מקפידים יותר מדי על צניעות ובינו לבינה,  יש גם מדריכים ומדריכות של בני עקיבא שמתיימרים לחנך את הדור הבא , הם נפגשים יחד (בנים בנות) מתכננים ביחד פעולות ומחנכים לנו את הדור הבא לערבוביה , ה' יחזיר אותם בתשובה , יאמר לזכותם שהם לפחות לבושים בצניעות (משתדלים)  , ה' ירחם , רוב הנערים האלה גדלים ומסירים את הכיפה , ברחובות נוכחתי לגלות הרבה בני נוער איכותיים שלצערי הרב חל אצלם דרדור כל כך גדול , לעומת זאת בני הנוער החילוניים התעלו ועלו מעלה מעלה , ממכתבים שאני מקבל עושה רושם שכך מתנהלים הדברים בכל חלקי הארץ , בקיצור אחותי היקרה, כך מתנהגות חפיפניקיות בערבוביה ובצחוק, דתיות לייט , שחושבות שהן דתיות , כאלה שעושות חילול ה' וגורמות לדתיים להיראות בצורה רדודה ונמוכה , בגלל זה חושבים שכל מי שלובש כיפה סרוגה אגב הוא חפיפניק כי הדבר מצוי יותר בחברה הסרוגה לצערנו , אבל אני אישית מכיר בחורים כל כך נפלאים ומכובדים , נערים איכותיים שהבנות שמתנהגות בצורה מחפפת פשוט עושות שם רע לכל הציבור הדתי לאומי , לכן אני מציע שתתנהגי בצורה מכובדת וראויה ותתנהגי ע"פ הקוד המוסרי היהודי הדתי ולא ע"פ החברה , החברה לא מכתיבה את הכללים , בורא עולם מכתיב את הכללים , תחליטי מה את רוצה להיות? חפיפניקית או בת מלך רצינית, בת מלך רצינית קובעת עיתים לתורה, הולכת עם חצאיות ארוכות ושרוולים ארוכים (לפחות משתדלת) ואין לה ידידים, יש לה רק ידידות ומטרה ברורה ! להקים בית כשר ונאמן בישראל בלי למרוח זמן ולבזבז זמן על ידידים חברים וקשריים לא רצויים שיובילו לנגיעות אסורות מחשבות אסורות, צחוק וקלות ראש. שכן אמרו חז"ל במסכת אבות: "צחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערווה" המון הצלחה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני במשבר , היה לי חבר שנתיים והחבר שלי אהב אותי כל כך , עד כדי כך שלא הסכים שאני אדבר עם בנים כי הוא קינא וזה ותמיד הוא פינק וחיזר אחריי ועשה בשבילי הכל ..והיינו נזהרים והכל ומאז שהסכמתי שנקיים יחסים וקיימנו הוא פשוט שונא אותי ועושה לי תמוות פתאום הכל התהפך ואני מתחרטת כל כך שלא עמדתי על שלי ,ואני לא יודעת מה לעשות ורק היום שמעתי על הסיפור בתנך עם אמנון ותמר ואני שבורה , ובדיכאון , מה אני עושה ...?

תשובה:
אחותי היקרה , כבר אמרו חז"ל, עבירה גוררת עבירה, בד"כ כשבני זוג יוצאים שנתיים הם עוברים על איסורים חמורים שבסופו של דבר מביאים לידי חטא, כואב לי מאוד לשמוע שנפגעת , אבל ה' יתברך לא סתם מבקש שנשמור על קדושתנו, יש דברים שפשוט אסור להתפשר עליהם, סוף מעשה במחשבה תחילה, אולם, למרות החטא החמור שעשית, אין טעם שתיכנסי לעצבות ולדיכאון, המחיר שאת משלמת עכשיו הוא מחיר ההתרחקות שלך מה' יתברך, לפעמים אנחנו חושבים על עצמנו ובשביל לספק את היצרים שלנו אנחנו מאבדים את הקדושה שלנו, שום חבר בעולם לא שווה שתאבדי בשבילו את הכבוד שלך ואת הקשר שלך עם ה' יתברך, תלמדי מהטעות הזאת ותבטיחי לה' יתברך ולעצמך שאת לא חוזרת על שגיאות העבר, תשובה אמיתית היא וידוי, חרטה וקבלה לעתיד, היות ואת מתחרטת מעומק הלב על מה שעשית כעת נותר לקבל קבלה לעתיד לשמור נגיעה, אם תעמדי בזה אני מקווה שה' ברחמיו הרבים יחוס ויחמול עליך ויזכה אותך לכפר על החטא לא ע"י ייסורים וחולאים רעים אלא רק ע"י איפוק ושמירת נגיעה וצניעות, תמיד הזהרתי וחזרתי ואמרתי, גבר אמיתי שאוהב באמת, מכבד את בת הזוג שלו ושומר עליה ועל קדושתה, גבר שמחפש רק תאוות , לעולם אינו שבע ומיד לאחר שבא על סיפוקו הוא יחפש ייעד אחר לכיבוש, נשים צריכות להבין שהן לא "כלי חד פעמי" בת מלך אמיתית שומרת על קדושתה לבעלה ולא מפזרת את רגשותיה לכל מי שמפנק אותה, בנות יקרות אל תתפתו ליפול ברשת של הגברים, בחורה יראת שמים צריכה לחפש גבר אמיתי , איכותי שלא חושב רק על עצמו וברגע שהוא מקבל מה שהוא רוצה הוא פשוט עובר ליעד הבא, אם תזכי להזהיר בנות אחרות ולגרום להם לשמור נגיעה ולהתרחק מגברים או מפריצות בע"ה יכופר לך, לעולם אל תוותרי על כבודך ! תבקשי מה' סליחה על מה שעשית ותבטיחי לה' יתברך שתשמרי נגיעה, עכשיו יהיה לך קצת יותר קשה כי טעמת טעם חטא אבל אם תתאפקי הצער שיהיה לך והקושי שבאיפוק יכפר לך בע"ה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב, אני מאוד מעריך אותך, באמת אני חזרתי מהשיעורים שלך בתשובה... אבל לא הבנתי משהו אני אשמח אם תענה לי...באות אליך בנות שואלות אותך להתחתן עם לומד ועובד או רק לומד? ואתה ממליץ להן על בעל שלומד כל היום אבל לא שולל את העבודה. בקיצור אני לא הבנתי, אתה בעצמך עובד עם קייטנות והיית מחנך ואתה מתעסק עם נוער בסיכון וכל זה...

תשובה:
מעולם לא שללתי בחור שעובד ולומד , אני פשוט חושב שלהתחתן עם אברך שלומד תורה כל היום זו מעלה אדירה , בכל מקרה זו שאלה מאוד מורכבת ויש לבחון כל מקרה לגופו , לא כל נערה יכולה להתחתן עם אברך בן תורה ולקבל על עצמה את עול הפרנסה זו שאלה מאוד אינדווידואלית , בנוסף , אין לשלול בחור שעובד ולומד במידה ואינו מסוגל ללמוד תורה כל היום , עדיף שיעבוד ויעסיק את עצמו ולא ילסטם את הבריות , בכל מקרה במקום להתמקד בעבודה או לימודים , אני חושב שכדאי תחילה להתמקד במידות , כי לשנות השקפה הרבה יותר קל מלשנות מידה רעה ח"ו.

אז מה בעצם צריכה נערה לחפש?
א) ראוי לכל נערה לחפש בחור ירא שמים שמחובר לרב ולמסגרת טובה.
ב) אין לשלול בחור שעובד ולומד וראוי להכיר במעלה של בחור שלומד יום שלם
ג) כל בחורה צריכה להתייעץ עם הדעת תורה שלה שמכירה אותה ויכולה להמליץ לה

העצה שאני נותן לתלמידות שלי היא לחפש בחור ירא שמים שבעת הצורך יהיה מוכן לצאת לעבוד , בדור שלנו קשה למצוא בחורים שתורתם אומנותם וגם אם יש צדיקים כאלה , קשה למצוא נערות שיהיו מוכנות לקבל על עצמן את עול הפרנסה. בנות מדרשה הן הבנות הקרובות ביותר לשאת אברך ירא שמים בתכלית , אולם בדור שלנו חלק ניכר מהאברכים גם הם יוצאים לעבוד כסופרי סת"ם , מוהלים , רבנים , מרצים , משגיחי כשרות , שוחטים וכיוצב' בכל מקרה ראוי לבחון כל מקרה לגופו.

לסיכום: נערה צריכה להיות קשורה לרבנית , למסגרת , להתלבש בצניעות ולצאת לשידוכים רק אחרי שהיא יציבה דיו ובוגרת דיו , לא יוצאים לשידוכים בגיל 16. וגם כשמגיע הגיל , ראוי לקבל את אישורה של הרבנית כי לא כל אחת זוכה לבגרות נפשית ויציבות רוחנית באותו גיל , ראוי להתייעץ עם דעת תורה ושוב לבחון כל מקרה לגופו.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לספר שהתחתנתי לפני שלושה חודשים ועברתי לגור אצל חמתי כדי שנוכל להסתדר קצת... ואני לא מוצאת את הפינה שלי שם, האם אני צריכה לחפש דירה או להתאפק ולחיות פה?

תשובה:
אם קשה לך מאוד ואין לך פינה פרטית, גם אם אין לכם את האפשרות הכלכלית לדעת חשוב שתצאי לעבוד ותבקשי מבעלך שיצא לעבוד (גם אם הוא לומד בכולל או בישיבה) ואחרי חודשיים שלושה תתחילו להשכיר דירה, הפרטיות שלך צריכה להיות מעל הכל !

אם יש לכם את האפשרות הכלכלית, תנסי לבקש בצורה מכובדת מבעלך לעבור למקום שבו יהיה לך נעים יותר, אם תדעי לגשת לבעלך בצורה מכובדת אין לי ספק שתמצאי חן בעיניו והוא ישקול את הנושא, אבל אם תדרשי ממנו בכל תוקף ותדחקי אותו לפינה, הדבר יגרור סכסוכים עמו ועם כל בני הבית ואין טעם. זה הכל עניין של גישה ויראת ה'.

 כל זמן שמדובר בתקופה זמנית (אפילו מעל שנה) ובינתיים אתם חוסכים כסף לדירה, לדעתי אין שום בעיה שתגורי עם חמתך, בתנאי ששתיכם מסתדרות, אם אתן רבות, בשום פנים ואופן אסור לך להישאר שם ובעלך מחוייב לעשות כל שלאל ידו כדי לדאוג לרווחתך ולא לצער אותך בעד שום דבר שבעולם ! בכל מקרה את לא אמורה להתאפק ולחיות כל ימי חייך ליד חמתך וכבר הזהירה התורה את הבעל שעליו לדבוק באשתו
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב',כד') 
(אבל אם את שואלת מצד עיקר הדין אם אסור או מותר, התשובה היא שמותר) 

וכך כתב רבי יעקב בשו"ת שאילת יעב"ץ ח'א סי' לב':

כלה שגרה ממש באותה דירה עם חמותה.
שנאת החמות לכלתה, אע"ג דהויא מילתא דשכיחא טובא, מכל מקום נראה שעיקרו אינו מצוי אלא בדרות יחד, דמרגלן קטטה, אי משום אכילת גירסנא ואי משום מילי, מתוך שרגילה בה קצה מפניה, נפשה בחלה בה, יוצאת ונתקלת, נכנסת ונתקלת בה. כל כן יאמרו המושלים אם ירעו זאב וטלה כאחד, תדור כלה עם חמותה.

כלה שגרה בסמוך לחמותה ולא איתה ממש.

ואפילו הגר"א ביקש מאשתו ומשאר בני ביתו לכבד את אמו האלמנה וזה לשונו: "ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים,,, ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן, תמחלו זה לזו ותחיו למען ה' בשלום" מכאן רואים שהגר"א הכיר את המציאות הלא נעימה אך בקש ממשפחתו ומאשתו לחיות עם חמתה בשלום. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני פרודה כמעט שנה וחצי יש לי ילדה. לפני כחודש הייתי בערב עם חברים ושתיתי אלכוהול ולא הייתי כל כך מודעת למעשים שלי באותו ערב הייתי עם גוי ערבי והיו כל מיני נגיעות. אחרי זה נפגשנו עוד פעם אחת ורק התנקשנו.. אחרי זה ניתקתי קשר.. עכשיו אני מלאת חרטה על העוון שעשיתי, אני לא יודעת מה לעשות זה לא עוזב אותי . איך אני יכולה לכפר על העוון הזה? והאם בכלל אחרי כזה דבר מותר לי לחזור לבעלי? אנחנו מנסים לעשות שלום בית..

תשובה:
שלום וברכה , בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שאת ובעלך פרודים , בנוגע לדברים הקשים שכתבת , עליך לעשות תשובה על כך ולהקפיד קלה כבחמורה בטהרת המשפחה , העובדה שאת פרודה לא מתירה לך לגעת באף גבר , את עדיין נשואה וחשוב שתדעי ותביני שע"פ חז"ל לכל עבירה שתעשי עם גבר יהיו השלכות לא פשוטות לעתיד. אני לא מוסמך לפסוק בנדון דידן ולכן אעביר את השאלה שלך לדיין בבית הדין הרבני , אבל כפי מיטב ידיעתי והבנתי ולפי הנתונים שהעלית בשאלתך , אינך אסורה לבעלך.

אני רוצה לספר לך מעשייה מתוך ספר המעשיות לרבנו ניסים גאון
מעשה ברבי מאיר שהלך לבית המקדש לרגל, והיה לו אכסנאי אחד, שמו יהודה מטבריא. והיתה לו אשה טובה וצנועה, והיתה מכבדת אותו כהוגן בכל יום ויום יותר מכוחה. והיה חונה בביתם תמיד רבי מאיר בכל שנה ושנה בלכתו לרגל ובשובו.

ותמת אשת יהודה, וישא אשה אחרת. ויקרבו ימי החג, ויצו את אשתו ויאמר לה:
דעי, כי חכם אחד בא לביתי תמיד בלכתו לירושלים ובשובו, כשיבוא דעי איך תכבדי אותו ותעמדי לפניו ותתקני לו מאכל ומשתה, ושמו רבי מאיר. והישמרי מאוד פן תתרשלי במצוותי.
ויבוא רבי מאיר כמנהגו, ויקרא השער, ותצא האשה אליו, ולא הכירה. ויאמר לה: ואיה אשתו? אמרה לו: כבר מתה ונשא אותי. ואם אתה הוא רבי מאיר – בוא ברוך ה' ואל תעמוד בחוץ, כי הוא ציווני לאספך הבית ולכבדך כראוי. ויבוא רבי מאיר וישב עד הערב, ויבוא יהודה ויחבקהו וישקהו, ויאכלו וישתו וישכרו וישכבו במקומם. ותשכב אצלו תחת בעלה, והאיש לא ידע בשכבה ובקומה.

ויהי בבקר ותקם ותקראם ותתן להם מים וירחצו פניהם. ויצא האיש לסחורתו, וישאר רבי מאיר בבית, ותשם לפניו יין ותשקהו, והיתה מצחקת לפניו בכל עת, ולא נשא עינייו אליה. ותוסף ותגע בו ותקרב אליו, ויאמר לה: סורי מעלי ואל תגעי בי! ותאמר לו: מדוע תתרחק ממני ואתה שכבת עמי אמש ועשית רצונך בי. ויאמר לה: אל תכזבי! ותאמר אליו: אמת היה הדבר, וגם ראיתי בגופך אות כך וכך במקום פלוני. ותגד לו סימנין שהיו בגופו.

כשמוע האיש את דבריה נכנס בלבו ספקה והאמין לה, וינס ויצא החוצה נגוע ומוכה לבב ומר נפש. והוא בדרך נבהל בלא דעת, לא היה יודע אנה ילך. וימצאהו כותי אחד בדרך ויאמר לו: מה לך רבי מאיר? ויאמר לו: יצאו עלי ליסטים ויגזלו כל מה שהיה בידי. וילך האיש אל ביתו סר וזעף, ויאמר בלבו: איך עשיתי הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לה', ואיבדתי ממני כל מה שבעולם הבא!

וירא אותו חכם אחד מחבריו, ויאמר לו: מדוע אתה ככה דל וחולה? וישביעהו להגיד לו את האמת, ויספר לו רבי מאיר כל אשר קרהו עם האשה. ויאמר לו החכם: אל תירא! שמא כשהיית ישן ראתה אותך עירום וראתה הסימנין אשר בגופך, כי לא קרבת אליה בדבר עבירה. ויתענה ימים רבים ויתפלל אל ה' לגלות לו סוד זה, ויאמרו לו בחלום הלילה: אל תירא רבי מאיר, כי לא נפל ממך דבר חטט או עוון, והאשה הרעה כיזבה עליך, ולא תפחד כי שכרך הרבה מאוד. ויקץ רבי מאיר שמח וטוב לב, וישב ללכת לרגל, ולא יסף עוד לסור לבית יהודה כל ימיו.  (המעשיה מובאת במדרש עשרת הדיברות דיברה ז')

יש לי כמה אבהרות לגבי הסיפור.
א) לעניו"ד לא מדובר ברבי מאיר התנא הידוע אלא באדם אחר.
ב) לא שייך שרבי מאיר ישתכר שהרי למדנו שלושה הקב"ה שונאן ואחד מהם זה המשתכר.
ג) רבי מאיר מחמיר מאוד בייחוד ומחמיר מאוד בכל קירבה. (כמובא בגמרא בקידושין)

מה למדנו מהסיפור?
עד כמה חמור דינו של המשתכר עד כדי כך שעלול לאבד שכר הרבה כפי שאמר: "ויגזלו ממני את כל מה שבידי" , לא לחינם אמרה הגמרא במסכת פסחים דף קיג. שלושה הקב"ה אוהבן , מי שאינו כועס ומי שאינו משתכר ומי שמעביר על מידותיו. גם במקרה שלך שתית עד שלא היית מודעת למעשיך ולכן חשוב מאוד שתעשי תשובה על מעשיך ותתקני את החטא ע"י תשובה ומעשים טובים ולא ע"י ייסורים וחולאים רעים בע"ה.

לסיכום: אין ספק שהעוון שעשית הוא עוון חמור , חשוב שתקבלי על עצמך לא לשתות ולא להשתכר , אין זה מכבודה של בת מלך לשתות לשכרה ולהפקיר את עצמה , אני מניח שאת עוברת תקופה לא פשוטה בחייך , אבל שתיית אלכוהול היא בריחה מהמציאות , אני מציע לך להתמודד בצורה נכונה ובוגרת עם המציאות ולהיעזר באנשי מקצוע ולהרבות בתפילה.ברגע שאקבל תשובה מבית הדין אחזור אליך עם התשובה , כרגע תעשי תשובה ותתחזקי תשמשי דוגמא אישית טובה לבת המקסימה שלך ותשאירי לי את שמך שאתפלל להצלחתך.

שלח לחבר קריאה בניפרד