שאלה:
אם אני מתנהגת מגעיל להורים שלי.שאני נכנסת לעצבים אין לי איפוק אני מעיפה דברים עושה רע לאמא שלי..ובגלל שאני דואגת לאחותי שמתהגת כמו פרוצה מהרחוב ומתערבת לטובתה זה יוצר לי מריבות אם כל המשפחה, מה שווה כל השיעורי תורה שלי??התפילות שלי??הצניעות שלי שאני מוסרת נפש עלייה??אולי כדי שאפסיק אם הכל רע לי לחיות בבית תמיד בצעקות ובמריבות וזה לא שאני לא עושה טוב להורים אני מנסה תמיד לרצות את אמא שלי לעזור לה בבית,לתת לה כבוד,אפילו הבאתי לה את הכרית שלי וישנתי בלי.מנסה לעשות אותם מלכים אבל האווירה בבית מקשה

תשובה:

אמרו חז"ל: שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה, ככל שתשתדלי יותר תזכי להתקדש יותר אבל אם תוותרי על הכל אזי עבירה גוררת עבירה ואין לדבר סוף עד שתפלי לאבדון ח"ו ויהיה לך קשה מאוד לחזור חזרה למקום שבו את נמצאת כרגע, אין דבר חשוב יותר מכיבוד הורים אבל תעבדי על זה, זה לא בא ברגע אחד, אני מכיר הרבה נערים ונערות שהצליחו להחזיק מעמד אבל היה קשה להם כל הקטע של הכיבוד הורים ורק אחרי שהם ממש למדו והתחזקו הם הצליחו לכבד בצורה נכונה וטובה את אבא ואמא, העיקר שאת מבינה שיש לך על מה לעבוד, אני יודע שזה קשה אבל שום דבר בעולם לא שווה שבגללו נוותר על ה' יתברך, מי שמתרחק מה' יתברך הצער שלו רק הולך וגדל. חבל ! בחורה חכמה לא זורקת הכל לפח ! אם לא הצלחת במתמטיקה את מוותרת גם על אנגלית והיסטוריה? לא תלמדי בכלל? וודאי שלא ! זה לא צעד שעושה נערה חכמה. תשתדלי לאט לאט לעבוד על עצמך באמת זה הכל. אין דבר כזה קשה לי, לכולנו קשה אבל כולנו מתמודדים ומשתדלים לשמח את ה' לכל אדם יש עליות ומורדות. אני מברך אותך שתזכי לכיבוד הורים ובע"ה תזכי לזיווג הגון ולחתונה במהרה כדי שלא תריבי עם אף אחד גם לא עם בעלך.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רציתי לדעת האם חובה לטבול במקווה לשם סיום הנדה, האם לא מספיק לשמור 7 ימים נקיים ולהתנקות ביסודיות. אני קצת נגעלת מהטבילה ומהסיטואציה של העירום.

תשובה:
מובא בזוהר הקדוש שאשה שלא טובלת במקווה, רוח טומאה עוטפת את הילדים שלה לכל החיים ורק אם תזכה שילדיה יעשו תשובה אולי יזכו להסיר מעליהם את רוח הטומאה, לא חבל? אשה שלא טבלה, יהיה קשה לבניה להימשך לתורה ולמצוות.

לבריכה אני בטוח שאת הולכת, מקווה לא פחות נקי מבריכה, אם במקרה המקווה שאת הולכת אליו לא אסתטי את מוזמנת לחפש מקווה אחר, בד"כ המקוואות של הנשים די מטופחים וסטריליים, אבל מה שמטהר אותך זה לא הסטריליות והכלור, זה המים ! כך ציווה ה' ! אשה שלא שומרת על טהרת המשפחה, ובעלה ניסה לשכנע אותה ולקרב אותה ושום דבר לא עזר, ע"פ ההלכה אם הבעל יבוא להתייעץ עם דעת תורה, יתכן מאוד שיתירו לו להתגרש מאשתו.

א) אם את לא רוצה לאבד את בעלך תטבלי כדת וכדין
ב) אם את לא רוצה למשוך רוח טומאה על ילדיך תטבלי כראוי (רוח מסאבא לשון הזו')
ג) אם את ממש נגעלת מהטבילה וזה משהו רפואי או קיצוני תעשי דעת תורה מוסמך.
ד) גם אם אשה תשמור 30 נקיים ולא תטבול אף רב לא יתיר אותה לבעלה.

אל תשחקי באש, אשה שמכשילה את בעלה באיסורים חמורים עשויה להינזק מאוד, אל תפסידי את הזכות שלך כבת מלך להציל את בעלך וילדיך מאבדון, אם תכשילי את בעלך את עוברת על "בפני עוור לא תתן מכשול" על זה אמר ה' ח"ו בפרשת כי תבוא: "ארור משגה עיוור בדרך" ה' ירחם, איך אפשר בכלל לחשוב על זה???
אשה שלא טובלת במקווה מכשילה את בעלה באיסור כרת חמור ויש לה גדר של מכשילת הרבים וכבר אמרו חז"ל: "כל המכשיל את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה"
  שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בשעה טובה עוד כמה חודשים אני מתחתנת עם תלמיד ישיבה. בחור מקסים מאוד. אך לצערי אמא שלי נגד היחסים בנינו, אני חזרתי בתשובה ואף התגיירתי וארוסי גם חזר בתשובה בגיל צעיר. לדעתי שנינו מאוד מתאימים , איך אימי לא מוכנה לקבל אותו, היא טוענת שאני לא אוהבת אותו בכלל והיא אמרה שהיא לא תבוא לחתונה. אני לא רוצה לעשות קרע במשפחה אבל גם לא לבטל את החתונה, מה לעשות?

תשובה:

אחותי היקרה, אשריך שזכית להתגייר ולהיות חלק מעם ישראל, אם תהיה לך מסירות נפש גדולה ולא תתרגשי מכל דבר אולי תזכי שבזכות אותה מסירות נפש צאצאיך יהיו כצאצאי רות המואביה , שכן עובד היה בנם של רות (המואביה) ובועז ועובד היה סבו של דוד המלך ע"ה. (דוד בן ישי בן עובד) "ובועז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד (רות ד' כא',כב') אל תשכחי שגם רבי עקיבא היה בן גרים , בקיצור מזל טוב.

אחותי היקרה, להלן מספר נקודות שכדאי שתעייני בהם:
א) אני מאוד מקווה שאת יודעת מה ההבדל בין תאווה לאהבה
ב) בד"כ להורים יש אינטואיציה טובה , אבל אם הם סתם נגד חתן ירא ה' לא לשמוע.
ג) אמא לעולם תאהב את הבת שלה , גם אותך אמא שלך תמיד תאהב אל חשש
ד) אני לא מאמין שאמא שלך לא תבוא לחתונה שלך , זה מעשה קיצוני ובלתי הפיך
ה) כל זמן שתהיי יציבה ולא תראי להורים שלך חוסר בטחון, בסוף הם יקבלו אותו.

חשוב שתדעי: יצר הרע תמיד מתערב , במיוחד בכל מה שקשור לזוגיות ובמיוחד כשמתכננים לסגור, זה ידוע, כבר אמרה הגמרא במסכת שבת דף קל' עמוד א', שאין כתובה בלא תיגרה , "ליכא כתובה דלא רמו בה תגרה" , אין כתובה ללא מחלוקת, יצר הרע כל כך חזק , בלי תפילות ועמידה יציבה ואיתנה קשה מאוד להתמודד איתו , אני תמיד מסביר לתלמידים שלי ולחתנים שאני מדריך, שלא יתרגשו יתר על המידה מוויכוחים , לפני החתונה יהיו חילוקי דעות , אחרי החתונה תמיד יהיה מי שיתלונן על האוכל , היה חסר מלח , האורות סינוורו , המוזיקה הייתה קצת רועשת , השירים לא היו קשורים , החופה יכלה להיות יפה יותר , היה חסר קצת מקום לאורחים , היה קר באולם,  לקחו לכם הרבה כסף על המנה , לא צריך להתרגש זו דרך העולם , צריך פשוט להיות חזקים ויציבים להאמין באמיתות הדרך וזה הכל !

כשיודעים את האמת , אף אחד לא ישכנע אותנו אחרת , זו החתונה שלי ומי שרוצה לכבד אותי יבוא מי שלא רוצה לכבד אותי , שלא יכבד , אל חשש , אמא שלך לא תעשה מעצמה צחוק , היא לא תשים את עצמה ללעג וקלס בעיני כל כך הרבה אורחים , ואם כן זכותה , אל תתפשרי על פחות מבן תורה.

אני רוצה לספר לך שהדרכתי חתנים ואשתי הדריכה כלות שהיו רחוקים מתורה ומצוות וכולם תכננו לעשות חתונה מעורבת , אחרי כמה שיחות וחיזוקים חיוביים , ברוך ה' החתנים והכלות שעברו תחת ידינו , זכו להיות בעלי חכמה ושכל והם הבינו שזו האמת ובעזרת המון תפילות ומסירות נפש , לא רק שהחתונה הייתה בהפרדה , אפילו השמלה הלא צנועה הפכה להיות שמלה צנועה ויפה , הכל תלוי בגישה,באמונה ובאמת הפנימית של כל אחד ואחד , גם ההורים שלהם השתוללו ועשו שרירים , אבל בסוף כולם נרגעו חייכו ואיחלו מזל טוב , גם ככה יום יומיים אחרי כולם שוכחים הכל ורק הזוג נשאר עם החובות וכאבי הראש , אז...

עיון קל בתגובה הבאה יתן לך כוחות להתמודד עם קשיים: "להתחתן בהפרדה או לא?"

לסיכום: אני מציע שתעשי הדרכת כלות טובה ובעלך יעבור הדרכת חתנים טובה , תבקשי מרבנית טובה (שיודעת איך לגשת לבני אדם) לשוחח עם אמא אולי וויהי רצון שתזכי ללכת בצניעות ולשמור על קדושתך וצניעותך ב"ה, את מוזמנת ליצור קשר עם אשתי היא תעזור לך אם תרצי. ברוכה תהיי לה'.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) המשפחה שלו לא רוצה אותי כי אני גיורת.
ב) למה נותנים לי תחושה שאני סוג ב'? בגלל שאני גיורת?
ג) שמעתי שגם אם גוי יתגייר הוא לעולם לא יהיה כמו יהודי אמיתי
ד) ניסיון של גיור והכשלה - יש לי חברה רוסיה שרוצה להתגייר
ה) איך לגלות לבן הזוג שלי שאמא שלי גויה? מה עלי לעשות?

















שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד תראה מזה חינוך חילוני אחים שלי רבים הם שוברים את כל הבית אמא שלי נכנסת ללחץ לחרדות מתחילה לבכות להרביץ לעצמה ובמקום לרחם עליה הם אומרים לה תסתמי תפה אם את לא רוצה "לטמה לפרצוף" והם רבים בינהם ואמא שלי בוכה וצועקת שיפסיקו והיא אפילו הגיעה למצב של לעשות במכנסים פיפי בזמן שהם רבים מרוב חרדות ואין יום שהיא לא בוכה..זה בגלל שהיא כ"כ טובה! אחים שלי כופרים רשעים מה שתרצה! איך אני יוכלה לעזור לה בדרך שלי? הםלא לוקחים ממני דוגמא אישיתהם רשעים גמורים! ואני לא סתם אומרת הם מקללים את הרב שלי הרבנים התורה ואפילו את אלוהים..פעם הם אמרו דברים נוראים כלפי מעלה, כן ככה הם מדברים ואחיות שלי אפילו קוראות לאמא שלי... סליחה על המילים..עדיף לאמא שלי גיהנם מהחיים האלה...מתי זה יגמר???זה כל יום ככהה!!!איךך אני עוזרת לה????????

תשובה:
אחותי, קראתי הרבה מכתבים בחיים, אבל המכתב הזה ממש קשה, אני ממש בהלם אני לא מאמין שיש דברים כאלה אבל אם יש כנראה שגם זה רצון ה', יש דברים שלעולם לא נבין, אי אפשר לדעת מי כאן בתיקון ! האם נגזר על אמא לסבול כל כך הרבה מסיבות כאלה ואחרות? האם גם את קשורה לתיקון הזה? האם אחים שלך הם התיקון של אמא או של אבא? האם יש אפשרות לטפל בזה? בקיצור, יש הרבה שאלות שבטח עולות על הפרק, מה שאני יודע זה מה שלימדוני רבותיי ומה שלימדוני רבותיי זה דבר פשוט ! את צריכה לעבוד את ה' באמת למרות הכל ולמרות הניסיונות אני יודע שזה קשה, אמא שלך צריכה לשמור תורה ומצוות וללכת בצניעות, אין לי ספק שהיא אמא טובה, אבל לפעמים אנחנו לא יודעים שיש עבירות חמורות שדינם "כרת" עבירות שאין טעם שאפרט בפניך שיכול להיות שנכשלנו בהם והזמנו לעצמנו צרות וייסורים. בקיצור אל תנסי להבין יותר מדי את רצון ה', תשתדלי לקיים תורה ומצוות ולהאמין שה' הטוב בעיניו יעשה, בנוגע לאחים שלך אל תנסי לתקן אותם כפי מיטב הבנתי בעינייך הם רשעים גמורים אז אין טעם שאת תועילי להם רק אדם שמסוגל לדון אותם לכף זכות ולמרות הכל למצוא בהם נקודה טובה. אמא צריכה לקבל ייעוץ נפשי דחוף מגורם מוסמך, כי בגיל של אחים שלך לפעמים קצת מאוחר להתחיל לחנך אותם כעת. על זה אמרו חכמים: "חבל שלא בכינו קודם" אם היינו בוכים לזכות בילדים טובים לפני שנולדו הילדים אולי היינו זוכים לנחת רוח בהמשך, אבל אם בנערות לא מסרנו על זה נפש ובכינו זה מה שאנחנו מקבלים לצאליו, כל מה שנותר לך לעשות זה ללמוד מהסיטואציה ולבכות ולמסור נפש בתפילה לה' שלך לא יהיו נסיונות כאלה ותזכי לבעל ירא שמים. חינוך מתחיל עוד בזמן שהילד בבטן של אמא ולאורך כל הילדות כשהילד ממש רך בשנים מחדירים בו קדושה ויראה כל מה שנותר לי לאחל לך זה ברכה והצלחה לך ולבני משפחתך ויהי רצון שה' יתמלא ברחמים עליך ועל אמך היקרה ותזכי שאחים שלך יחזרו בתשובה שלימה לאביהם שבשמים. אל תתרגשי מכל מילה שהם אומרים, כל זמן שאדם לא "שפוי" הוא נשפט כלא שפוי ודינו קל יותר, אבל אם מדובר באדם פיקח ושפוי שיודע יראה מה היא, הוא לעולם לא היה מדבר כך. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איזה בעסה אחרי שמירה של שלושה חודשים וחצי, הלכתי לישון צהריים קצת, ופתאום היה לי קול פנימי חזק שאמר לי לקום מהמיטה, אפילו נתן לי כוח לקום, ולא קמתי, וכל הזמן הקול הזה לא נתן לי לישון והתחיל להסביר לי לקום ולא קמתי ואז נרדמתי ושהתעוררתי כל הבגד מלא בקרי לילה. אוף מה אני עושה עכשיו, איזה הרגשה של החמצה אדיוט אני

תשובה:
אם תתחיל להיכנס לעצבות תתן ליצר הרע בדיוק את מה שהוא רוצה, להפיל אותך לדכא אותך ולייאש אותך ואז שלושה וחצי חודשים של עמל והתחזקות ילכו לאיבוד ואתה סתם תיכנס לייאוש ועצבות, אל תתן ליצר  את מה שהוא רוצה, תזכור תמיד ששכר מצווה מצווה, על כל יום שהתאפקת אתה מקבל הרבה שכר, תבקש סליחה מה' יתברך, תתקלח, תאמר את התיקון הכללי ותבטיח לה' להשתדל יותר בשמירת הברית, מה שחשוב לה' יתברך זה לראות אותך משתדל ולא עובר עבירות במזיד, עבירות שאדם עובר מתוך שינה, אין דינם זהה לעבירה והוצאת זרע לבטלה במזיד, במיוחד לא בדור קשה כמו שלנו, אבל אם אדם כל היום מסתובב במקומות של פריצות, רואה תמונות של פריצות , אינו שומר על עיניו ועל פיו, יאלץ ליתן את הדין גם אם נפלט לו זרע שלא במתכוון כי הוא זה שגרם לזרע לצאת במעשים שעשה כל אותו היום. לכן אדם צריך להשתדל לא ללכת למקומות של פריצות לא לראות מראות אסורים ובע"ה תהיה לו סייעתא דשמיא ומשמים תהיה עליו שמירה, מי ששומר את בריתו (במיוחד בדור הזה) זוכה לשכר הרבה ועושה נחת רוח גדולה מאוד לה' יתברך. אל תיכנס לעצבות אחי יש אנשים שחוטאים בכוונה ועושים שטויות אתה נכשלת בלי כוונה, ה' ירחם עליך נשמה, אל תתייאש ותפול לעצבות, זה בדיוק מה שרוצה הסיטרא, לאבד לך את כל שכרך... אתה בעצבות והוא מחייך אל תתן לו את התענוג לגרום לך לאבד את עולמך הרוחני. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב אני ואשתי לא ממש מסתדרים (מריבות קטנות על שטויות) זו שנה ראשונה ואנחנו ממש רוצים לשמוע שיעורים על שלום בית, מה אתה מציע לשמוע? זה ממש חשוב, אנחנו אוהבים אחד את השני ולא רוצים בכלל לחשוב על גירושים כאופציה, אנחנו סומכים עליך כל מה שתגיד אנחנו נעשה, אשתי מאוד מכבדת אותי אני קצת בעייתי.

תשובה:
קודם כל כדאי לדעת שהשנה הראשונה היא השנה הקשה ביותר , אתם לומדים להכיר אחד את השני , חשוב מאוד לעבוד על המידות , ללמוד לוותר , כמה שפחות להעיר , לצאת לטייל ביחד , לבלות בקדושה , לסלוח , לדון לכף זכות והכי חשוב תמיד לזכור את הסיבות שבגללם התחתנתם , אין מקריות בעולם ה' דאג שתכירו ותיכנסו תחת חופה , מכאן ואילך התפקיד שלכם הוא לקבל גזירת שמים באהבה ולעשות כל שבאפשרותם להחזיק מעמד כמה שיותר, שמחתי לשמוע שגירושין לא באים בחשבון כל הכבוד לכם ! זו גישה נכונה וטובה , גירושין זה לא פיתרון (למעט מקרים קיצוניים של אלימות או ח"ו דוגמאות קיצוניות שמזכירה ההלכה שבהם מותר ואפילו חובה להתגרש) אני מציע לבחור לשמוע את השיעורים המדהימים של הרב אלון פירוז ואני בטוח שהוא יקבל חכמה נפלאה , אני אישית מאוד אוהב את השיעורים של הרב , לשמיעת השיעורים לחץ כאן: "הרב אלון פירוז לבוגרים בלבד" , לא חסרים שיעורים של שלום בית , החכמה היא ליישם ולא רק לשמוע. ברגע שאתה תתקן את עצמך אני מבטיח לך שאשתך תשתנה מקצה לקצה , כי ברגע שהגבר משתנה האשה מושפעת ממנו , אשריך שזכית להיות חתן טוב שמעוניין לפתור את הבעיות בצורה חיובית ולא בצורה של גירושין ומריבות , אני בטוח שאשתך מעריכה אותך מאוד. שלח לחבר קריאה בניפרד